חזרה לדף חיפוש דוחות

בית משפט צבאי, עופר

צופות ומדווחות: נורית ש.,חוה ה.,חגית ש.
14/02/2006
| אחה"צ

הארכות מעצר – מחנה עופר 14.2.06 משקיפות: נורית ש., חוה ה., חגית ש. (מדווחות)השופט: אסטרייכר אולם המשפט – ביתן מס. 7 – דומה, כמו בפעם הקודמת, לחדר המתנה של תחנת רכבת. מדלת אחת נכנסים ויוצאים עורכי הדין והעצורים ומן הדלת השניה נכנסים ויוצאים קרובי המשפחה וגם אנחנו. במהלך שהותנו במקום, כשעה וחצי הובאו לפני השופט כ-16 עצורים, חלק גדול מהם ילדים בגילאי 13 או 14, שחלקם נראו בני 9. בחלק מהארכות המעצר לא הספקנו אפילו לעקוב אחרי המתרחש. כל הענין לוקח דקה או דקה וחצי. כעבור הזמן הזה נקב השופט במספר הימים שהוא מאשר להארכת המעצר ואז מתרחשת בחדר תנועה רבתי – העצורים מוצאים מהמקום בלווית השוטר ולחדר מוכנסים 4 עצירים חדשים, בני משפחותיהם יוצאים מהחדר ונכנסים בני משפחות אחרים וגם עורכי הדין מתחלפים, נכנסים ויוצאים, ניגשים לתובע ומשוחחים אתו או משוחחים אחד עם השני. המתורגמן משליט שקט וסדר במקום.העצור הראשון שראינו, גבר בן 55 אבל נראה הרבה יותר זקן, פועל בנין אב ל- 9 ילדים נתפס בדרכו חזרה מירדן על הגשר עם כסף. איננו יודעות כמה אבל נראה שהסכום שבין כה וכה הוחרם כבר, נראה חשוד דיו כדי לעצור את האיש ולחקור אותו. התובע קבע כי הכסף מיועד לחמאס ועל כן “קיימת עילת מסוכנות”. הסנגור, תאודורי, אמר בשמו של האיש שהכסף ניתן לו למטרות צדקה, הוא אב למשפחה גדולה, “אין לו עבר” והוא היה בירדן למטרות ביקור משפחתי. ביקש לשחררו בערבות עד המשפט.החלטת השופט: קיימת תשתית ראייתית מוצקה מבוססת על הודאת הנאשם עצמו. עם זאת, בהתחשב בכך שהוא אדם מבוגר ו”אין לו עבר” ומצבו המשפחתי, בנסיבות הענין אני מורה לשחררו בערבות של 10,000 ש”ח, ושלא יתקרב למסגד. עלתה השאלה מי יחתום על הערבות. אשתו שישבה מאחור קמה וקראה בקול שהיא תשלם את הערבות אבל השופט דרש “מישהו עם תלוש משכורת”.- אין תלושי משכורת בשטחים, אמר הסניגור.לבסוף השתכנע השופט שחתימת בעל איטליז אחד (שלא נכח במקום) תהא מספקת. התובע דרש מיד לעכב את השחרור בערבות ל-72 שעות שבהן יוכל לערער על ההחלטה. המשפט נקבע ל-8.3 בפני השופט תירוש. ננסה לעקוב. היו שתי קבוצות של ילדים שנאשמו בהאשמות שונות. זריקת אבנים, זריקת בקבוק תבערה, חברות בארגון עוין ושותפות לסיוע לנסיון לגרימת מוות בכוונה. הסניגורים היו עו”ד חאלד קוזמאר ושותפו.הילד שנאשם בזריקת בקבוק תבערה הוא בן 14 ונראה קטן בהרבה מגילו. לאחר טענות הסניגור קרא השופט לאבי הילד איש כבד, לבוש בגדי עבודה מאובקים, ובקש לשאול כמה שאלות באמצעות המתורגמן. למה לא שמרת על הילד שלא יזרוק בקבוקי תבערה?אתה מבטיח שתשמור עליו להבא? האב הצהיר נרגשות שהילד הוא ילד טוב והשופט סיכם: שוחחתי עם האב והתרשמותי מתחזקת כי היתה פה מעידה חד פעמית ושהבטחת האב כי בנו יהיה בהשגחה ובטיפול חמורים יש בה ממש. ולילד כזה מאסר בפועל לא יועיל. לכן אני פוסק לו 6 חדשי מאסר, מהם הימים שהיה במעצר הם הריצוי בפועל (שבוע) והשאר על תנאי לשלוש שנים. התובע הודיע מיד כי יערער על ההחלטה.ילד אחר הואשם בהשתייכות לארגון – גם הוא כבן 14. עוה”ד תבע תיקון בכתב האישום והשופט האיץ בתביעה שתגיע להסדר עם הסנגור. התביעה הסכימה להסדר של מאסר בפועל של 10 חודשים + על תנאי + קנס של 500 ש”ח. השופט הפגין גם במקרה זה התחשבות ופסק לו בסופו של דבר 6 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי לתקופה של חמש שנים וקנס של 500 ש”ח שאלה מעניינת לשאול היא מה הם הסכומים הנגבים בפועל מעצורים פלסטינים, ילדים זורקי אבנים או אחרים. במהלך שהותנו במקום הוטלו על כמה וכמה מהם קנסות של 500 ש”ח.הדברים נכתבו באופן לקוני ועניני אבל מי שיודע לקרוא מבעד לתיאור היבש רואה את הזוועה מבעד לעובדות.

לתרומה