בית משפט צבאי קישון 17.1.06 מבקרות נטע ג., רוויטל ס., תמי ש. (מדווחת)נפגשנו בחוץ עם עו”ד ניזאר מחג’נא שנתן לנו תמונת רקע קצרה:ניזאר מגיע לבית מעצר קישון כל יום שלישי. הוא בא מטעם “מועדון לאסיר”,שמממן את הפעילות, ובתאום עם”הועד הציבורי נגד עינויים”. ביום רביעי הוא בבית המעצר בפתח תקווה.ארגון נוסף שמממן ייצוג לעצירים פלסטינים הוא ”אהדה לאסיר”.הגיע עו”ד נוסף, עבד מכפר בענה, שהגיע עם רעייתו, אף היא עורכת דין. חלק מהעצירים יוצגו על ידם. עו”ד ניזאר מחג’נא מייצג כל עציר שאין לו עו”ד אחר.אל בית המעצר מגיעים עצירים בטחוניים. יש אגף מיוחד ל”בטחוניים” ויש אגף מדובבים.אחד התפקידים של עורך הדין הוא להזהיר את העצורים החדשים מפני המדובבים שהם לפעמים אנשים מהכפר שלהם, אולי אפילו שכנים טובים. עצירים צעירים מתרברבים לפעמים ומגדילים את חלקם בפעולות שונות, וכשיש מישהו שמדובב כל מה שהם אומרים ישמש נגדם.למרבה הצער עורכי הדין פוגשים את העצירים אחרי שלב הדיבוב.כשעצירים מגיעים מכניסים אותם בסמוך להגעתם למקום עם מדובבים סמויים, הם נלקחים לחקירה מיד אחר כך,הצבא לא מעוניין שיהיו איתם עורכי דין עד שלא תגמר החקירה הזו. הם נקראים “עצירים מנועים”, מנועי מפגש. עוה”ד מגישים עתירות נגד המניעה הזו.התביעה חייבת להודיע על מקום הימצאו של העציר למשפחתו, וחייבת לדווח שבצעה זאת – גם זה הושג ע”י עוה”ד.יש כ 70 עצורים, אך לא נותנים מספרים מדויקים.לעצירים אין זכויות ביקור כל עוד אין גזר דין.אפשר להאריך מעצר עד 90 יום. מקובל להעביר עצירים תכופות מבית מעצר אחד לשני, ולא מודיעים לעורכי הדין על העברת העציר. עו”ד מעביר את רשימת העצירים לוועד נגד עינויים והם מנסים לבצע את המעקב.החומר נגד העציר הוא חומר מודיעיני חסוי ואינו נחשף גם לעורכי הדין. עורך הדין פוגש את העציר לראשונה כשזה מובא להארכת מעצר, ואז יש לו כמה דקות שהוא יכול להתלחש איתו, ללא פרטיות, וללא זמן מספיק. משיחה זו הוא צריך להבין את המקרה.כדי לא לקחת סיכון שהעציר ישוחרר במשפט מחוסר ראיות, משתדלים הגורמים האחראיים להאריך במעצר עד כמה שאפשר,בתקופת המעצר נחקרים העצירים בשיטות שונות, וכמו שאמר לנו עורך הדין בציניות מסוימת “כולם מודים”.מבית מעצר זה, כשאוספים את החומר לראיות, מעבירים את העצורים לסאלם לצורך המשפט.לא נתקלנו בבעיה בכניסה לאולם בית המשפט, אולי כי באנו בלוית עו”ד. השופט פנה אלינו באנגלית, כנציגות ארגון בינלאומי, לא שמע על מחסום ווטש. ביקש וקיבל כרטיס ביקור של הארגון. הצענו לו להיכנס לאתר.. בתוך חדר המשפט נמצא השופט – סא”ל, תובע מטעם המשטרה, מתרגם, ועורכי הדין.העצירים מגיעים כל אחד בתורו עם מלווה. פותחים להם את אזיקי הידיים אך הם נשארים באזיקי רגלים.כל העצירים הובאו לשם הארכת המעצר לצורך חקירה. התובע המשטרתי ביקש באופן אוטומטי הארכת מעצר ל22 ימים נוספים. עורך הדין ניסה לבדוק מתי התקיימה חקירה לאחרונה ולנסות לטעון שאם הסתיימה החקירה כבר לפני מספר ימים אין הצדקה להמשיך להחזיק בעציר והוא צריך להיות מועבר לסאלם.בכל המקרים,למעט אחד, אישר השופט את הארכת המעצר.המקרה החריג היה של עציר שהוגש נגדו כבר כתב אישום והוא עצור בסאלם עד תום ההליכים. עציר זה, סטודנט למשפטים, ביקש לטעון בשביל עצמו. השופט הסכים. העציר דיבר והמתורגמן וגם עו”ד תרגמו. העציר הועבר לקישון כי נפתחה נגדו חקירה נוספת. הטענה של העציר ושל עו”ד הייתה שלא התנהלה כל חקירה רצינית בקישון. העציר ביקש לחזור לסאלם (כנראה התנאים שם קצת יותר טובים). השופט פסק שהעציר יוחזר לסאלם, שם הוא עצור עד תום ההליכים באשמה הקודמת ושאם יצטרכו יוכלו להביאו שוב לקישון. התובע המשטרתי ביקש לעצרו בקישון ל72 שעות נוספות כדי שיוכל לערער על החלטת השופט. השופט הסביר לו שבכל מקרה יוכל לערער והעציר לא יעלם, כי הוא עצור בסאלם. התובע התקשה מאד להבין את דברי השופט, למרות שהשופט ועו”ד התאמצו להסביר לו.עציר אחד הובא כשזרועו חבושה. עד כמה שהבנו, הוא נאשם בפיגוע ירי ונורה תוך כדי מעצרו. העציר נותח באיכילוב ואח”כ הובא לבית המעצר.עציר זה התלונן שלא קיבל לבנים להחלפה מאז שהגיע לפני 15 יום. השופט התייחס לכך בחומרה וזימן את האחראי על הציוד כדי להסביר מדוע לא קיבל העציר את מה שצריך היה לקבל, ובקש מהאחראי להכין לפעם הבאה דו”ח נהלים כדי שאפשר יהיה לראות אם הם ראויים, ואם לא, לתקנם. השופט הדגיש שאנו נמצאים במדינה מתוקנת ולא ברשות הפלסטינית או בסוריה ואפילו אם ההאשמות נגד העציר קשות, מגיעות לו זכויות בסיסיות.ברצוננו להוסיף שקשה לנו להחליט אם נוכחותנו בבית המשפט מועילה, בעיקר שכנראה אין לנו אפשרות מעקב.אולי איננו אלא תוספת קישוט לנוהלי המדינה המתוקנת.מספר הטלפון של הועד נגד עינויים בירושלים 02-6429825 02-6426275