בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עורטא, יום ב’ 6.10.08, בוקר
סיכום: נוהג של ענישה בכליאה, חיפוש גופני, וכנראה גם אזיקה. שני מבוקשי שב"כ שעלו במחשב נכלאו ל-3 שעות, לאחר חיפוש על גופם, ושוחררו.
סבל שהבריח מנוע רכב נענש. גם צעיר שנדחף בתור נענש.
תורים ארוכים וזמן המתנה ארוך כשפעלה עמדת בדיקה אחת. רק כחצי שעה אחרי שהגענו פתחו עמדות נוספות.
אין כמעט תנועת רכבים בכניסה וביציאה מעיר המחוז המונה (המחוז) מעל 300.000 איש.
מול אריאל נסללת מערכת כבישים חדשה. אוי, כמה כסף יש למדינת ישראל !!!
הכניסה למרדה- פתוחה.
הכניסה לזיתא – חסומה.
הכניסה לביתא – פתוחה.
זעתרה:
8 מכוניות מחכות מכיוון מערב. 8 מכוניות מחכות מכיוון חווארה.
7.25 – חווארה:
כשהגענו ראינו אחד החיילים לוקח שני בחורים לכיוון הצינוק. עשה להם חיפוש בתיקים. אחר כך העמיד אותם בפישוק רגליים ועשה חיפוש על גופם – כמו שרואים בסרטי פשע. מפקד המחסום ניגש עם אזיקון מוכן. אולי כי אנחנו צפינו בהם כל הזמן נחסך מהם האזיקון. יותר מאוחר התברר שהם עלו "בינגו", כלומר, עפ"י מס' ת"ז שלהם – הם מבוקשי שב"כ. עכשיו יחכו בצינוק (שנראה מבחוץ פחות ממטר על מטר, ואח"כ יצטרף אליהם עוד מעוכב, לאותו צינוק), עד שהשב"כ יורה מה לעשות בהם. מנסיוננו בסוף משחררים אותם, לאחר כמה שעות כליאה. ואכן, זה מה שקרה גם הפעם. מה משיגים בזה ? עוד סוג של שליטה, כנראה. מידי פעם ניגש אליהם מפקד המחסום או הסמל וגוער בהם על משהו – שנשענו על הדלת, שדיברו איתנו, ועוד.
בתור היוצאים משכם המון גברים צעירים (הנשים וה"זקנים" עוברים מהר). התור נמשך הרבה מעבר לסככה. להערכתנו – 60-80 איש. אנחנו לא יכולות להתקרב אליהם. כעבור זמן עובר על ידינו איש רותח מזעם : הוא חיכה , לדבריו, שעתיים בתור.
אישה מבוגרת עברה עם ביתה. היא מבקשת מאיתנו עזרה – הבת חולה ויש לה אישור להתקבל בבית חולים בישראל. גם לאם ולבנה אישורים מהמת"ק לליווי החולה. עכשיו הבן תקוע בתור והן נאלצות לחכות לו. פנינו לאחד החיילים (לאחר שהממצדיקית מסלקת אותנו בגסות כל פעם שמתקרבים לעמדה שלה), והוא סירב ("שיצאו מהבית יותר מוקדם"). פנינו שוב למפקד המחסום, סגן א. והוא שלח את נציג המת"ק להוציא את הבן מהתור.
7.50 – בחור מובל לגומחה שע"י הצינוק. עושים לו את טקס החיפוש הגופני. מפקד המחסום ניגש . הבחור ניראה משקשק. מדברים איתו. מתברר שהוא נידחף בתור. בסוף החזירו אותו לסוף התור, שעדיין משתרך מעבר לסככה.
שוב מהומה בתור. שוב שולפים את אותו בחור. אותו טקס. מגיע נציג המת"ק. משאירים אותו לשמור על הבחור, כלומר, עיכוב, או בעברית פשוטה – ענישה בכליאה. לאחר כמה דקות הוא חוזר לתור.
8.00- סוף-סוף פותחים עמדת בדיקה נוספת.
8.10- פותחים עמדה שלישית. ואכן משעה זו התור הולך ומתקצר.
כל הזמן הצפצופים של המגנומטר מחרישים אזניים.
אדם אחד, הנאלץ, כמו רבים אחרים, ללבוש את החגורה ביציאה, ששם אנחנו עומדות, מסתכל עלינו בבושה.
8.30- אישה שעובדת בקונסוליה האיטלקית, ויש לה פגישה בירושליים ב-10.00, כועסת על ששלחו אותה למכונת השיקוף לבדוק את תיק המסמכים שבידה. היא חוששת שתאחר. המרחק משכם לירושליים בקו אווירי הוא כ-50 ק"מ ויש לה עוד שעה וחצי, אבל כמה מחסומים?חייל על הכביש דוחף ומרחיק איש צוות רפואי. איננו יודעות מדוע.
דפנה ב. מגיעה. היא בדרכה למסיק והביאה את יואב מ"בצלם" שצריך להיפגש עם אנשים מהסביבה כדי לחלק להם מצלמות לצלם את מי שיתנכל למסיק.
8.40- עוד מעוכב נשלח לצינוק. זה סבל ש"הבריח" מנוע מכונית דרך המחסום. מתברר שאסור להעביר במחסום חלקי חילוף למכוניות, כי מכונת השיקוף לא משקפת מה שבתוכם. נציג המת"ק א. אומר שאולי אפשר להעביר בעורטא, כי שם יש כלב (גם פה יש כלב). אז מה עושים אם בכל זאת צריכים? שאלנו מה יעשו לפושע. המפקד אמר שהמת"ק יחליט. א. אמר שישאירו אותו בצינוק ל-3 שעות, ואחר כך יושעה מעבודת הסבלות לחודש. דוקא המפקד הבין את מצוקתו של הסבל שעומד להפסיד את מטה לחמו.
9.15- עכשיו פתוחות רק שתי עמדות בדיקה, אבל אין הרבה ממתינים. כ-20 איש. כנראה בגלל השעה.
בכל הזמן הזה עוברות מכוניות מעטות בשני הכיוונים. אף פעם אין יותר מ-3 מכוניות בתור. וזו הכניסה הראשית לעיר בת 150.000 תושבים. גם בבית איבא אין יותר מכוניות. וגם בעורטא. זו תוצאה של מדיניות ממושכת לתת מעט מאוד רשיונות כניסה למכוניות לשכם. איך אפשר לנהל מינימום של כלכלה בלי תחבורה ממונעת? וחיים בכלל ?
אוטובוס שנכנס לשכם עובר מהר, כמעט ללא בדיקה.
מונית היוצאת משכם נבדקת כמעט רבע שעה ע"י כלב, כשהנהג והנוסעים מחכים מרחוק. אח"כ מתקרב הנהג ומנקה בסמרטוט את המושבים. הכלב הוא חיה טמאה במסורת הערבית. הוא מטמא כל מה שנגע בו.
הלכנו למסלול הנכנסים לשכם וניהלנו דו שיח בצעקות עם המעוכבים (שנמצאים שם כבר שעתיים). אחד מהמבוקשים אמר שיש לו ת"ז כחולה. לקחו לו את הטלפון. מיד הגיעו הקצין והסמל להשתיק אותו. התלוננו במוקד ה"הומניטרי".
9.25- נוסעות לבית פוריכ.
10.05- חזרנו לראות מה עם המעוכבים. הם עדיין כלואים. המבוקשים שוחררו כעבור 20 דקות.פגשנו עיתנאים מצ'כיה שהגיעו לביקור פרטי וצילמו וצילמו.
עורטא- משאית אחת ביציאה משכם.
9.30 – בית פוריכ
מעט מאוד מכוניות והולכי רגל בשעה זו. יש דקות שבהן המחסום ריק. גם במגרש החניה יש רק שתי מוניות המחכות לנוסעים.מכונית נתקעה במחסום בלי יכולת להפעיל את המנוע. הנהג ובנו דוחפים אותה כ-10 מ' מהמחסום. מזמינים מכונאי מבית פוריכ.
אמבולנס היוצא משכם נבדק שעה ארוכה.
9.55 – עוזבות.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-
מחסום עוורתא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
Ronit Dahan-RamatiJul-2-2025מחסום עוורתא: מכוניות ממתינות לכיוון שכם
-