חזרה לדף חיפוש דוחות

בית פוריכ, חווארה, יום ש’ 31.5.08, בוקר

צופות ומדווחות: נתניה ג., חנה ב.
31/05/2008
| בוקר

 כללי:
עזבנו עיר בתנומת שבת בבוקר, עצרנו ברמזורים האדומים ועברנו בירוקים והגענו אל ארץ גזירה, אל הגדה המערבית. אז ראינו כי את הרמזורים החליפו המחסומים ואת מקום התמרורים תופסים כלי הנשק והחיילים. ואנחנו שנמצאות שם כבר שנים רבות לא למדנו להשלים וודאי שלא התרגלנו – לא למחסומים הפיזיים ולא לתקנות ולהיתרים שלעולם אין לדעת מה הם ומתי יתחלפו וישתנו. הכל שרירותי  והסבל  והפחד זועקים  מכל פינה.


חווארה:
הגענו למחסום בשעה 07:00. מעט עוברים לשני הכיוונים והכל נראה "רגוע". לפתע –
בום! מהומה! הכל רצים לכל כיוון, הרמקול משמיע צרחות, החיילים מתרוצצים כשהנשק "בהיכון" ואנחנו עם שאר האנשים במחסום מסולקים רחוק אל מעבר למחסום. מה קרה? – כלום – תרגיל. גם הפלסטינים וגם החיילים צוחקים מן "הבדיחה" אלא שזמן החיילים זול ואילו הזמן שנגזל מן הפלסטינים/הילידים הוא זמן שלא ישוב ויצטרף לעוד שעות ארוכות וימים רבים שנגזלו. כעבור כרבע שעה נסתיים התרגיל ו"החיים" חזרו למסלולם.
במחסום היו שני קציני מת"ק, סרן וסגן, מפקד המחסום סג"מ, ואחד החיילים סמל ששימש כנראה יד ימינו של מפקד המחסום. אנחנו הסתובבנו בחופשיות. קצין המת"ק (סרן ז' ) היה יעיל מאד, ופתר את כל הבעיות שהתעוררו תוך התחשבות מירבית.
פעמים אחדות במשך המשמרת נלקחו נשים צעירות לבית השימוש של החיילות על מנת לעבור בדיקה גופנית. חיילת נכנסה אתן לשרותים וחייל עם נשק שלוף שמר בחוץ. חשבנו שלא היינו רוצות להיות במצב המפחיד הזה.
מעבר הולכי הרגל היה יחסית מהיר – כעשרים דקות. כאשר הצטבר לחץ נשלח חייל לקצה הצפוני ביותר של המחסום ווסת את הכניסה למחסום בהדרגה, מה שאולי הסביר את העובדה שהמעבר דרש רק 20 דקות. קשה היה להבחין במדויק כמה זמן עוכבו האנשים שם במרחקים.
מעבר המכוניות מצפון לדרום היה איטי מאד – למרות שאת מקומו של ה"עוקץ" הכלבי תפסה מראה שבעזרתה בדקו  את תחתית המכוניות . אוטובוס אחד שנבדק גורם לעיכוב של לפחות 30 דקות במעבר המכוניות. לפי תיזמון שלנו נדרשו כ-45 דקות מתחילת התור ועד למעבר. התלוננו על כך ושמענו כי כאשר ייפתח המחסום החדש יתווספו עוד שני מסלולים לרכב. אנחנו הצענו שאולי יעיל יותר לבטל את המחסום כולו – אך לא נראה שעצתנו התקבלה בחיוב. חבל!
מיודענו הילד מוחמד נסגר ב"צינוק" כי התעמת עם אחד החיילים. קצין המת"ק שהערנו לו על כך החליט להתערב. אחד הנהגים הסכים לקחת את הילד תחת חסותו, קצין המת"ק דאג כי הנהגים ישלמו לילד את חובם מן הימים האחרונים והילד הסכים לא לשוב ולהתעמת עם החיילים. עד מתי ההסדר יעמוד – רק לזמן הפתרונים.

 
09:15 עזבנו לבית פוריכ.


בית פוריכ:
המחסום כמעט ריק הן מהולכי רגל והן ממכוניות. מעבר למחסום בשדה קוצרים את החיטה והרועים ועדריהם מסתובבים באזור בחופשיות. בקרבת ה"קיוסק" שבתחנת המוניות פרצה שריפה, שכנראה התלקחה מסיגריה שנזרקה, ובחום הכבד ששרר לא נדרש הרבה מעבר לזה על מנת להבעיר את האש.


חווארה:
10:30. 
חזרנו למחסום וגילינו כי אש פרצה על הגבעה מול המחסום והתפשטה במהירות  עד לאזור תחנת הדלק של המתנחלים. 2 כבאיות הוזעקו ובאו, אך עד שעזבנו בערך ב-11:30 האש עדיין השתוללה. החום הכבד והעשב היבש הקשו על כבוי השריפה.
מונית שבאה משכם ובה אשה שילדה כמה שעות קודם והתינוק בידיה, אבי התינוק ועוד פעוט כבן שנה אולצו לצאת מן המכונית ולעבור את המחסום ברגל. כאשר התלוננו זכינו למשיכת כתף ממפקד המחסום. נציג המת"ק נעלם מעינינו באותו רגע, ואח"כ התברר כי הוא עסק בהעברת אשה נכה דרך המחסום.
אמבולנס נבדק באופן מאד יסודי והחולה עבר תחקיר של מפקד המחסום, אך כעבור חמש דקות הורשה להמשיך בדרכו. על דלת האמבולנס היתה מדבקה עם הכתובת DO NOT SHOOT– וכדרכן של מדבקות רבות כל מילה נוספת מיותרת!

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית פוריכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום בית פוריכּ

      אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
      המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
      המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
      מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

       

לתרומה