כיצד מגרשין בני אדם ?

אפשר להרוס את ביתם, ואפשר למנוע מהם מים, אבל יש גם דרכים פתלתלות , קטנוניות, בחסות החוק , לכאורה, והן אכזריות לא פחות כי הן פוגעות בפרנסתו של האדם וביכולתה של משפחתו להתקיים.

אחת מאלה היא ההחרמה של כלי רכב. יהודי עובר עבירה על החוק, מקבל קנס, שהרי אין מצב ששוטר יחרים לך את המכונית כי עברת באור אדום ,גם אם סיכנת את חייהם של אנשים אחרים. פלסטיני עובר עבירה מנהלתית קלה כחמורה והופ ! הלכה המכונית, הוחרם הטרקטור, נלקחה המשאית. יתרה מזו , גם אם לא עבר כל עבירה, הוא יוחרם, משום שמול הפלסטיני חסר האונים עומדים חיילים חמושים שאין להם מושג ירוק בחוק (ואולי זה גם לא ממש מעסיק את מוחם היצירתי) והוא אפילו לא יכול להסביר ולהוכיח את צדקתו כי הם אינם מדברים כלל באותה השפה. המפקדת אומרת ” אני מחליטה פה” והוא אמור לשתוק מולה, לבלוע את מרירתו, כשהוא יודע שמחר לא יוכל להביא אוכל לילדיו ומיים לטלאים, ולא יוכל לשנע את פרי אדמתו. כי אוי לו אם ינסה להתנגד ולעצור אותם. “תקיפת חייל” יזעק הקוזאק.

זה מה שקורה בשבוע האחרון בבקעת הירדן. בברדלה (רכב חקלאי שנקנה כדין מישראלים שהרכב מיושן מדי עבורם), בעטוף (שטח אש, בלב שטח A !!), בעין אל חילווה. עשרות טרקורים מכוניות ומשאיות הוחרמו.

וזה מה שקרהביום רביעי – 4 חיילים החליטו להחרים 2 טרקטורים שחנו בחצר המשק של מאהל פלסטיני. חנו. לא נסעו, חלילה. רשיונם פג לפני חודשיים ומשום שלבעלים אין כסף לחדש, הטרקטורים עומדים מושבתים בחצר. וגם מכונית ישנה-ישנה שהייתה, בעצם רשומה כחוק. הפלסטינים הסבירו, החיילים לא הבינו, וגם אחרי שתירגמתי, זה לא שינה דבר כי הם הכוח, להם הנשק והם מסתובבים איתו שלוף, אצבע על ההדק ויורקים את פקודותיהם על ראש הפלסטינים.

אחרי 4 שעות בהן אחד מהפלסטינים נאזק כי ניסה למנוע את גרירת מכוניתו, עמוק בתוך הלילה , אחרי ש-20 חיילים ומפקד בכיר יותר הוזעקו למקום  ואחרי שהזעקתי את המשטרה ונאלצתי להתיישב על קדמת הטרקטור כדי למנוע מהם לקחת אותו, העלה בירור קצר שלא היתה שום עילה להחרמה לא של המכונית ולא של הטרקטורים.

ואילו לא היו שם פעילות ישראליות ? היו גוררים את 2 הטרקטורים ואת המכונית. כל הטיעונים וההסברים של הפלסטינים היו נופלים על אזניים ערלות. ואז הם היו מוחרמים חודש-חודשיים והפלסטינים היו משלמים קנס ענק (כמה אלפי שקלים) על מנת לשחררם, כי למי יש כסף לפנות לבית משפט ישראלי כדי להוכיח שאין עילה להחרמה, מה עוד שאין להם הרי שום סיכוי במקום הזה.

וכך החרמה רודפת החרמה, קנס רודף קנס, וחקלאי מסכן שכל פרנסתו על גבינות עיזים מפרנס מתוך פת לחמם של ילדיו את מדינת ישראל. עד שיבין וילך משם, כך מקווים הכובשים.