ג’בע (ליל), עטרה, קלנדיה, יום א’ 30.11.08, אחה”צ

דרך מחסום רכבים זה, שנמצא ביציאה מרמאללה, עוברים כל הנוסעים בין רמאללה לשכם.
במחסום יש תור של בין עשר לחמש עשרה מכוניות מכיוון רמאללה בכל רגע נתון. החיילים במחסום לא בודקים את רוב הרכבים. מידיי פעם הם מורים לרכב לעצור, בודקים את הניירות של הנהג ואת תכולת תא המטען. אבל זה נדיר למדיי, למרות זאת נוצר הפקק. הנהגים הפלסטינים למודי המחסומים לא מעיזים להתקרב למחסום עד שהם מקבלים את תנועת היד המיוחלת מהחייל בעמדת הבידוק, הם יודעים שלמרות שכל המכוניות שלפניהם עברו ללא בדיקה, התקרבות למחסום בלי אישור החייל תתפרש מייד כתוקפנות מצידם, ועלולה לסבך אותם קשות. לכן הם מחכים בסבלנות שהחייל יועיל לאפשר להם לעבור בתנועת היד הקטנה.
בשעה זו עיקר התנועה היא ביציאה מרמאללה ולא בכניסה אליה, אבל בתחתית הגבעה בכביש שמוביל לתוך רמאללה כבר עומד מוכר הקפה, הוא יודע שתוך שעה ייווצר פקק גם לנכנסים לרמאללה, ואז הוא יהיה שם למכור להם קפה.
כשהגענו למחסום, רק עצרנו את הרכב בתחתית הצומת עוצר מולנו ג'יפ צבאי. מהג'יפ יוצא סמל ראשון שמאוד רוצה לדבר איתנו. הוא ראה את הסרטים שלנו באינטרנט, ביו-טוב, והוא סקרן. הוא אומר שהוא מבין שנעשים דברים שהם לא בסדר אבל אנחנו במלחמה, ואנחנו רק מגינים על עצמנו, וגו'. אנחנו מסבירות לו את עמדתנו וממשיכות למחסום. הוא גם יחכה לנו כשנחזור מהמחסום, הוא ראה שיש מצלמת וידאו בידי והוא מאוד מודאג, רוצה לוודא שלא צילמתי אותו, שהוא לא ימצא את עצמו פתאום ביו-טוב.
16:00 מחסום ג'בע (ליל)
מחסום רכבים שעומד על כביש כניסה לרמאללה. גם כאן הבדיקה אקראית, אבל באופן לא ברור נבדקים רק רכבים שנכנסים לעיר ולא אלה שיוצאים ממנה. אם זה לא ברור עד עכשיו, המחסום הזה מבהיר איך אין שום קשר בין המחסומים להיגיון ביטחוני. אם המחסומים היו אמורים להגן על האוכלוסיה שנמצאת בהתנחלויות או בתוך הקו הירוק, למה כל כך קריטי לבדוק את רכביהם של הנכנסים לשטח פלסטיני, בעוד שאלו שיוצאים ממנו עוברים ללא בדיקה?
16:30 מחסום קלנדיה
פקק תנועה עצום סביב הכיכר המובילה לאזור בידוק הרכבים. בטונדות שהוצבו כדי לתחם את השטח לקראת הרמדאן עדיין עומדות על מקומן ויוצרות הפרעה לתנועה שנוסעת לכיוון רמאללה.
במחסום עצמו מספר עשרות אנשים שמחכים לעבור. יש שתי עמדות פעילות.
לתוך איזור הבידוק נכנסות שתי נשים, האחת מלווה בביתה בת ה-15, והשניה עם תינוק. בהמשך נפגוש אותן בצידו השני של המחסום ונגלה שהן חלק מקבוצת נשים פלסטיניות מנצרת שבאו לסיור בירושלים. החיילת שרואה לפניה פלסטיניות, לא מתארת לעצמה שלפניה יש אזרחיות מדינת ישראל אלא מניחה שהן תושבות מזרח ירושלים, דורשת לראות את הקושאן (תעודת הלידה) של הנערה. הנערה ואימה מאוד מתפלאות כי כמו כל נער או נערה אחרים בגילה, היא לא נוהגת להסתובב עם תעודת הלידה שלה איתה. "את הקושאן, את הקושאן" צועקת עליהן החיילת דרך הרמקול בערבית רצוצה. בינתיים התור מתארך כי הבדיקות נעצרו. אחרי דיאלוג של חרשים, האם והנערה חוזרות ועוברות להיבדק בעמדת הבידוק השניה, שם הן עברו בהצלחה. אחרי כמה דקות החיילת מודיעה שהיא סוגרת את עמדת הבידוק הזו ושעל כולם לעבור לעמדות אחרות. האישה עם התינוק שעדיין נמצאת באזור הבידוק מנסה לברר מה עלה בגורלן של האישה השניה והנערה. החיילת לא עונה לה, אבל היא מתעקשת באופן שמראה בברור שהיא לא למדה על בשרה את הכניעות הנדרשת מהפלסטינים העוברים באופן קבוע במחסומים.
אנחנו מדברות איתן בצידו השני של המחסום. הן מזועזעות ממה שראו עיניהם. הן לא מבינות כיצד הפלסטינים בשטחים ובמזרח ירושלים יכולים לחיות במצב הנוכחי, לעבור את ההשפלות האלה מידיי יום ביומו.
תמר ביררה ומסתבר שעדיין לא נותנים לאנשי רפואה מהגדה שעובדים בבתי החולים הפלסטינים במזרח העיר לעבור מחסומים שונים אלא מחייבים אותם לעבור דרך מחסום קלנדיה. ההוראה הזו, שגם מאחוריה אין כל היגיון ביטחוני, מאריכה לרבים מהם את הדרך ומאלצת אותם לבלות זמן רב בדרך לבתי החולים כל יום. טענו באוזנינו שאנשי הרפואה לא עושים עניין מהסיפור הזה כי הם מפחדים שישללו להם את אישור המעבר לגמרי, ואז הם גם יאבדו את מקור הפרנסה שלהם, וגם מערכת הרפואה הפלסטינית, שכבר במצב הנוכחי בקושי מתפקדת, תפגע עוד יותר.
מחסום ג'בע / ליל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
.
מחסום דרכים לבדיקת רכבים, נמצא על כביש 65, גובל בגדר הדרומית של כפר ג'בע, כשלושה ק"מ מזרחית למחסום קלנדיה, על הדרך המובילה להתנחלות אדם בואכה כביש 60.
בחפירות ארכיאולוגיות בתחומי הכפר נמצאו שרידי בית בד מימי בית ראשון. האירועים שהביאו להקמת המחסום דווקא כאן: ביום חטיפתו של גלעד שליט ולפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נחטף בחור בן 17 מאחת ההתנחלויות בידי חולייה פלסטינית.
גופתו נמצאה מספר ימים מאוחר יותר במבואות רמאללה. תחקיר צבאי העלה שחוטפיו העבירו אותו בציר זה. המחסום הוקם על מנת למנוע מקרי חטיפה בעתיד וכדי להזהיר מתנחלים מנסיעה לרמאללה וכניסה לשטח A (האסור בכניסה לישראלים).
המחסום הפועל כל שעות היממה. בדרך כלל נבדקים רק הרכבים הנוסעים בכיוון רמאללה.(נובמבר 2016): כל בוקר, כשהמתנחלים בהמוניהם נוסעים לירושלים על כביש 60 וכל אחה"צ שהם חוזרים מירושלים על כביש 60, יוזם הצבא פקק בכניסה למחסום ג'בע ומעכב את תנועת הפלסטינים שנוסעים לעבר כביש 60.
(פברואר 2020): בשנתיים האחרונות המחסום לא תמיד מאויש. לפעמים החיילים באים וסתם עומדים, לפעמים באים ועוצרים ובודקים את הנכנסים לכפר, לפעמים מפטרלים בסמטאות הכפר, לפעמים יורים רימוני הלם וגז ולפעמים פולשים לבתים ועוצרים צעירים, מספרים העוברים במחסום חזמה.
(מעודכן לפברואר 2020)
Apr-18-2023מפת מחסומי צפון ירושלים
-
מחסום עטארה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום עטארה
ממוקם בכניסה הצפונית לרמאללה בעליה מכביש 465 לכיוון ביר זית. לאחרונה מאויש רק לעתים רחוקות כשהיה פעיל נבדקו רק המכוניות שנכנסו לרמאללה
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-