ג’ובארה-ארתאח, יום ד’, 5.1.05, בוקר משקיפות: נטי א’, אלישבע א’, מיכלינה ד’ (מדווחת) ארתאח 7:00 – 7:15כשהגענו, המתינו לפני השער שש מכוניות לפועלים. הפועלים עברו עדיין דרך המעבר הישן. לדברי מפקד המחסום, סודרה כבר במקום תאורה כך שהחל מהיום הקודם (כלומר מה-4.1) אין צורך להמתין עם פתיחת השער לאור יום, והוא נפתח למעבר הפועלים משעה 5:30. גם הפועלים שפגשנו אחרי המעבר במחסום, סיפרו שהשער נפתח מוקדם יותר מבעבר. לדברי מפקד המחסום הנשים עברו ראשונות, מה שאפשר לפתוח תור נוסף לגברים. כשהגענו, היה רק תור אחד ובו כ-30 אנשים. רחבת “גב-אל-גב” היתה ריקה ולפני השער המתינה לכניסה רק משאית אחת. משיחה עם נציג המת”ק נודע לנו שטרם שונו ההנחיות לגבי מעבר הפועלים מג’נין. ללא קשר למקום עבודתם, גם אם מקום עבודתם נמצא דרומית לטול כרם, הם יכולים להיכנס לישראל רק דרך המחסום בג’למה. ג’ובארה 7:20 – 7:50, 9:30 – 10:25סיור בכפרבכניסה לכפר הודיעו לנו החיילים שהחניה ליד “בית הקפה” אסורה. לא התווכחנו והמשכנו בנסיעה אל תוך הכפר, אך ההוראה נראית תמוהה. זהו שטח לא של המחסום אלא של הכפר. רצוי לברר מהו הבסיס להוראה זאת, כי היא פוגעת בבעל המקום שמתפרנס מכך שאנשים עוצרים במקום זה. כשנסענו לאורך הכפר נדמה היה שבחלק מהחממות שוב מגדלים ירקות. “שער החקלאים” (לשעבר “שער התלמידים”) היה נעול. על השער תלוי שלט עליו צוינו שעות פתיחת השער (6 -7, 12 – 13, 16 – 17) ומספרי הטלפון של המת”ק ושל המוקד ההומניטרי למקרה חירום או למקרה שהשער לא נפתח בשעות הנקובות. שאלנו תושב ג’ובארה אם באמת פותחים את השער כפי שכתוב. התברר שרוב ימות השנה השער נשאר נעול ורק בימים בודדים בתקופת המסיק הוא נפתח בהתאם לכתוב. משיחה במכולת עולה:1) לבעל המכולת אין אישור בכתב שמאפשר לו להביא לחנות סחורה ושמגדיר את הכמויות שאותן ניתן להעביר במחסום. בעקבות כך, אספקת הסחורה היומית למכולת היא פרי מסע שכנוע שתוצאותיו די מקריות. לדברי בעל המכולת: “הכול תלוי בחייל”. אם החיילים הם חדשים במחסום זה, ייתכן שהם אינם יודעים על המכולת וההוראה היחידה שהם מכירים היא שהכנסת סחורה ל”מרחב התפר” אסורה. לרוב, אחרי המתנה ארוכה ובירורים, מתקבל לבסוף אישור להעברת הסחורה, אך קורה גם שהאיש חוזר עם הסחורה לטול כרם ומנסה להעבירה בפעם אחרת. הבעיה הגדולה ביותר היא פיתות ודברי חלב, שחייבים להיות טריים כל יום ומגיעים מוקדם בבוקר, כשלרוב לא נמצא עוד במקום נציג המת”ק. מאוחר יותר שאלנו את נציג המת”ק במחסום מהם ההסדרים להבטחת אספקה סדירה. לדבריו, אכן לא קיים שום אישור כתוב מה מותר. קיימות רק הוראות מה אסור. אסור, בהתאם להוראה של פקח משרד החקלאות, להכניס לג’ובארה בשר, עופות וביצים בכמויות שאינן לצריכה פרטית. (יש לציין, שהוראה זו חיסלה לחלוטין את אחד ממקורות הפרנסה העיקריים של הכפר – ענף הלולים.) נציג המת”ק במקום יודע על קיומה של המכולת והוא הקובע, לפי שיקול דעתו וניסיונו, מהי הכמות שצריכה להיות במכולת עבור תושבי הכפר. אם הוא לא נמצא במחסום (וראינו בעבר לא פעם, למשל לפני שבוע, שלא היה שם נציג המת”ק במשך שעות) – זה תלוי בניסיונו ובשיקול דעתו של מפקד המחסום. במקרה של ספק, קיימת אפשרות ליצור קשר מיידי עם פקח משרד החקלאות, אך אפשרות זאת שמורה, ככל שהבנו, למפקד המחסום ולנציג המת”ק, אך לא לתושבי הכפר. 2) שיווק התוצרת החקלאית של הכפר – בעבר הלא רחוק התלוננו תושבי ג’ובארה על כך שאין מאפשרים להם לשווק את תוצרתם לטול כרם ולשאר המקומות בגדה. כתוצאה מכך, ענף החממות בג’ובארה (בעיקר גידול מלפפונים) נפגע קשה ורוב החממות הפסיקו את פעילותן. בזמן האחרון, לדברי מי ששוחחנו אתם, חודשה פעילותו של חלק מהחממות, בגלל הקלות בשיווק תוצרתן.לדברי נציג המת”ק, אין מגבלות על שיווק התוצרת של ג’ובארה בגדה, למעט מגבלות תנועה כלליות שחלות מדי פעם על האזור, כמו עוצר או כתר בטול כרם ובערים אחרות, כלומר – מגבלות השיווק של התוצרת החקלאית של ג’וברה דומות למגבלות בשאר המקומות בגדה.3) הכנסת הדשן והשתילים עבור החממות בכפר – לדברי נציג המת”ק, כל כניסה של מכונית עם דשן או שתילים חייבת להיות מאושרת מראש ומתואמת עם המת”ק. 4) קניית מכשירים חקלאיים וביתיים, רהיטים וכו’ ותיקונם – משיחה עם אנשים נראה שבנושא זה לא חל שום שינוי. בגלל איסור על כניסת בעלי מקצוע שאינם תושבי הכפר, כל מכשיר שמתקלקל (מקרר, מכונת כביסה וכו’) יש לקחת למקום שבו ניתן לתקנו. מאחר שלא קיימת אפשרות להזמין הובלה, לוקחים לרוב את המכשיר עד למחסום בעגלה, ומשם – במכונית. פרוצדורה דומה דרושה, כמובן, גם בדרך חזרה. כשמדובר בדברים חדשים שנקנו מחוץ לכפר, המוביל מגיע עם הסחורה עד למחסום. שם מעמיסים אותה על עגלה (אם החיילים מסכימים) או סוחבים על הגב לצד השני של המחסום, ורק אז מעמיסים אותה על עגלה.לדברי נציג המת”ק, מותרת כניסת משאיות לכפר, בתנאי שהיא תואמה עם המת”ק. כלומר, המוביל חייב לתאם את מעברו במחסום. קרוב לוודאי שהצורך בתיאום המעבר עם המת”ק, הפרוצדורה עצמה ואי הוודאות אם יתקבל האישור, גורמים למובילים לוותר והם מביאים את הסחורה רק עד למחסום.מעבר האוכלוסייה לא היה כתר או עוצר. במבט ראשון התנועה זרמה ללא הפרעות מיוחדות. עם זאת, יש לציין שבמעבר הצפוני קשה לראות מה קורה, היות שאין גישה למקום שבו ממתינים הפלסטינים. בעבר יכולנו לגשת קרוב למוניות בצד הצפוני. כעת השטח נחסם על ידי גדר תיל שהחיילים פורסים הרחק ממקום שבו ניתן לשמוע ולצפות ביעילות. התרכזנו בעיקר בנעשה במעבר הדרומי (לכיוון הכפר). לא היתה שם כמעט תנועה, למעט חקלאים בודדים ותושבי ג’ובארה שעברו ללא עיכוב. מול החיילים המתינו כמעט כל הזמן קרוב לעשרה שב”חים שמגיעים לשם בקביעות בדרכם מעבודתם בישראל הביתה. מאחר שאין בידיהם אישורים הם מודעים לכך שיעוכבו, אך נראה שאחרי בדיקת פרטיהם הם משוחררים מיד. כשהיינו בפעם השנייה היה במקום נציג המת”ק והוא שטיפל בבעיה שהתעוררה:למחסום הגיע אמבולנס ובו נהג ואחות. הם הביאו תרופות וחיסונים לשלושה תינוקות בכפר. הם הגיעו מטול כרם כדי לספק טיפול אמבולטורי לכפרים באזור. פעולתם קבועה וגם בעבר ראינו אמבולנסים כאלה העוברים בין הכפרים. לא היה בידיהם אישור כניסה לכפר, אך הם מספקים שירותים תקופתיים בקביעות.בתחילה הם נתקלו בסירוב מוחלט לעבור לכפר, גם מצדו של נציג המת”ק. לאחר שפנינו לנציג המת”ק וביקשנו, כמה פעמים, לבדוק ביתר דיוק את המקרה האמבולנס עבר לבסוף. הנחיות בקשר לבחירותלדברי נציג המת”ק, לא התקבלו הנחיות מיוחדות לגבי מעברם של אנשים הלוקחים חלק במערכת הבחירות וטרם התקבלו הנחיות מיוחדות לגבי יום הבחירות עצמו. כל כניסה לכפר של אדם שהוא לא תושב ג’ובארה דורשת אישור או תיאום מוקדם עם המת”ק. התיאום יכול להיעשות בצורה מהירה יחסית, ללא צורך בהוצאת אישור. במקרה כזה המת”ק מעביר את המידע לחטיבה ומפקד המחסום מקבל הנחיה למי מותר להיכנס לכפר. למיטב ידיעתו של הנציג, עד עתה לא היו פניות מצד הפלסטינים לאפשר כניסה לכפר למישהו הקשור למערכת הבחירות.