4:30 מחסום אייל

כל אזור היציאה, רחבת האוטובוסים, רחבת המוניות והיציאה מהמחסום עמוסים ביוצאים. באזור האוטובוסים עומדים 3 תורים מסודרים שמחכים לעליה לאוטובוסים לכיוון כפר סבא, פתח תקווה ותל אביב. עומדים בסדר מופתי. ומחכים. באוטובוסים לכיוון ת”א וכ”ס מגיעים והתורות מתמלאים מחדש. התור לפתח תקווה עדין מחכה לאוטובוס שיגיע. העומדים מספרים לנו את תלאות הבוקר. את מסלול הנסיעה לעבודה שלפעמים מצריך 3 אוטובוסים. למשל מי שעובד באשדוד נוסע לרעננה תחנה מרכזית ומשם לראשון ומשם לאשדוד והכל כדי להגיע לעבודה ב-8. בשעה 6 בערב הוא חוזר למחסום, כדי להגיע הביתה וחוזר חלילה. אפשר להכפיל את הסיפור הזה בכמה אלפים שממלאים כאן את המקום ולהוסיף את הנושא של תשלום עבור אישורי עבודה שרבים מהפועלים נושאים בו מדי חודש. תשלום של בין 2500-3000 ש”ח לדבריהם, לקבלנים שמוכרים אישורים. פועלים שעובדים אצל הקבלן המקורי נחסך מהם התשלום הזה.

מצד מגרש המוניות הלבנות הבלגן גדול ורועש. הנסיעה של המוניות בלתי זהירה ומסכנת חיים. ומצד המעבר צועדים המוני עובדים לכיוון החוץ. 

בצד המהומה על שטיח תפילה מתפללים סלאת אל פג’ר בקבוצות, כאשר העומד לפנים שר את התפילה ומתחלפים כל הזמן.

אין ספק שיש כאן התרחשות בלתי אפשרית אשר קורות מדי בוקר תחת עינינו העצומות. אומרים שבימי ראשון יש כ-17000-20000 איש. 

בהמשך אנחנו פוגשות את “סדרני התור” הפלסטינים אשר מארגנים מדי בוקר את התור בצד הפלסטיני, לפני הכניסה למחסום. הם, יש להם גאוות יחידה שמבוססת על יחסים קרובים עם חברת השמירה שמנהלת את המקום וכן הוקרה לפועלם מצד הפועלים שמאפשרים להם מעבר בפחות לחץ ומתח. 

העומס הגדול נובע גם ממאות אנשים שמגיעים עם אישור של “חיפוש עבודה” שאותו יכול לקבל כל פלסטיני שאינו  מנוע, פעמיים ב-3 חודשים. כל פעם ל-5 ימים. רבים מנצלים את האישור הזה כדי לעבוד לפחות 10 ימים בחודש בלי לשלם את מס המעסיק עליו דיברנו קודם.

שלושה נושאים שסימננו לעצמנו לשים לב אליהם הם:

כמות האוטובוסים לעומת כמות היוצאים. מי שממהר ובוחר לנסוע במונית משלם כפול כמעט במחיר.

תשלום לקבלנים – שהוא בלתי נתפס ואם לא גניבה לאור היום לפחות ניצול חולשה של עובד חסר יכולת התמודדות.

ברור שיש לברך על עבודת פלסטינים בישראל, אך המחיר שהם משלמים בזמן ובכסף הוא שערוריה שהלוואי ואיזה ארגון היה מתמודד איתה ויכול לה.

בכל השדות והמקומות הכי מוזנחים מופיעים חצבים בגאוה, בקבוצות וביחידים.

7:00 שער חקלאי ג’יוס צפון (965)

חקלאים ואחרים ברגל ועם טרקטורים מגיעים למחסום שנפתח ב 7. אחד מתלונן שבעבר קבל אשורי כניסה ל-3 מחסומים ועכשיו רק ל-2 וזה מגביל אותו. חייל וחיילת משטרה צבאית מנהלים את היציאה בלי בעיות מיוחדות. שגרה.

7:45 עזון

ילדים הולכים לבית ספר. הקפה חם אצל ז’ וממשיכים למשימה הבאה.

8:30 קדומים, הדואר של הישוב

קבלנו משימה לשלם 7000 ש”ח ערבון לצורך שחרור בחור צעיר מהכלא. פלסטיני שרוצה לשלם ערבון בדואר, כנראה לא יכול לעשות זאת בעצמו. למזלו יש לו חברות יהודיות שכמונו. רק איך צמח המחיר מ-3000 ל-7000?

חידה: סחורה עוברת מפלסטין לישראל במשאית פלסטינית? או תגיע למשתלות במרחב התפר?