ג’ית, חווארה, יום א’ 21.6.09, בוקר
מתרגם: צ'רלס ק.
סיכום.
הכוונה היום הייתה לסייר במחסומים, סיור ראשון לאחד האורחים, ושני לאורח האחר. הכוונה הייתה לבדוק את המצב בשטחים הפלסטינים הכבושים; התוצאה הייתה אחרת: הצגה של דעות קדומות, שנאת זרים ולאומנות, ותמונה גרפית ומרגשת באופן בלתי צפוי של הקשר בין לאומנות, שנאת זרים, דעות קדומות גזעניות וערכים חברתיים ופוליטיים אחרים הקיימים היום באזורנו.
כביש 55, בדרך לצומת ג'יתהמאחזים שרירים וקיימים ליד קרני שומרון וליד קדומים. אוהל מטיפוס בדואי הוקם על הגבעה ליד קדומים, ומתחתיו, קרוב יותר לכביש, צעיר עומד מתחת לעץ זית (שאינו שלו) ומתפלל. זו המשמעות בשטח של "קץ למאחזים." אחרי צומת ג'ית אנו מחליטים לראות מחסום "אמיתי" לפני שחוזרים בדרך הרגילה מערבה לענבתא וג'ובארה ומשם ל"מסופים" באירתאח/שערי אפרים ואייל.
12:00 חווארה
אנו נוסעים לחווארה, חונים והולכים ברגל למחסום. חייל במגדל התצפית על הכביש לפני מעגל התנועה מבחין בנו, ומתקשר בטלפון. כמובן שהמפקד ועוזרו מגיעים עוד מעט לקבל את פנינו, והמפקד "מורה" לנו להראות לו את התמונות שצילמנו. אחד האורחים צילם מרחוק את המחסום והרכבים שעוברים בו. א', המפקד, שאת שמו אנו לומדים רק כעבור כמעט שעה, אומר כי "המחסום הוא שלי, החוק הוא שלי, ותעשו מה שאני אומר." הוא רוצה לקבל את המצלמה, וכאשר אנו מסרבים הוא אומר כי יקרא למשטרה. אנו מעודדים אותו לעשות כך. בינתיים עוזרו, חייל צעיר, אומר לנו "אני גר בשדרות," ולומד כי אחד האורחים ביקר שם פעמים אחדות. מהו הקשר הלוגי או ההגיוני בין מידע זה לצילומים שצולמו על יד שני אזרחי החוץ אינו נהיר, כמובן. אך מי אמר כי הכיבוש הזה הוא הגיוני? שתי תעודות זהות, אחת זרה ואחת ישראלית, נלקחות על ידי המפקד ונעלמות לתוך כיסיו העמוקים המפורסמים של צה"ל. המפקד הולך למקום אחר. אנו הולכים בעקבותיו. לא יתכן כי מחסום ווטש ירשה שתעודת הזהות של אורח תילקח על ידי הצבא. ובכן, החיילים אינם יודעים מה לעשות. הם אינם רוצים כי נשהה במרכז המחסום. הם גם לא מתכוונים לוותר על תעודות הזהות. המפקד, סמל, הולך הלוך וחזור בין הצל המועט ליד בוטקה קטנה, ועמדות הבדיקה במרכז המחסום. אזור הולכי הרגל רחוק למדי, וקשה לראות אותו.
תנועה רגילה רבה, חלקה נבדקת, חלקה לא, חלקה מוחזרת, עסקים כרגיל. חם, אין צל, אין מים, ויש תיקו. המשטרה לא מגיעה, וברור כי המפקד גם נמצא בדילמה, אינו יכול לשחרר אותנו כי עבר זמן כה רב, אך רוצה להפתר מהבעיה שיצר לעצמו.
12:45 לבסוף מגיע ג'יפ משטרתי לבן (דומה לזה של המת"ק), והשוטר (מאריאל) והמפקד מתייעצים. ברור כי גם לשוטר אין מושג מה לעשות (הוא אפילו אינו מצליח לאתר את הויזה בדרכונה של הצעירה), ויש לו עוד פחות מושג מה לעשות עם האורח העקשן, שהוא במקרה גם דיפלומט. כאשר הוא מודיע כי יתלונן (עד לדרג של לשכת ראש הממשלה), המפקד אומר לו, לא לתת את אמונו באישה הזו ממחסום ווטש, אשר "יוצרת לך בעיות." וכך הלאה, עד שבסוף אומרים לאורחים, "מה אתם בכלל עושים בארצנו?"
12:55 כעבור עשר דקות משמרת חדשה מגיעה, עם מפקד חדש. הוא מיד אומר לנו כי איננו יכולים לעמוד היכן שאנו עומדים (אך אנו עומדים ליד ג'יפ המשטרה, יחד עם השוטר, היות והסמל ואנשיו הסתלקו). אחד החיילים מתעקש כי הוא מכיר את הצעירה האורחת, אשר הגיעה לראשונה לישראל לפני ימים אחדים. הוא ממשיך להתעקש. הוא אינו מפסיק "להתעקש," גם אם אין כל הגיון בכך.
13:00 השוטר מחזיר לנו את תעודות הזהות והדרכון. סוף סיור המחסומים.
תחילת ההבנה של עומק השינוי הדרוש כאן, לא רק בנוגע למחסומים, להתנחלויות ולכיבוש, אלא בדעות כלפי "האחר."
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום צומת ג'ית
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום נמצא על כביש 60 ליד במפגש עם כביש 55, ליד הכפר ג'ית. היה מחסום לכלי רכב העוברים בין צפון הגדה לדרומה, בוטל לקראת 2010. מאז מקימים בו מדי פעם מחסומי פתע עם רכב משטרה או מג"ב, ובודקים רכבים ונוסעיהם.
[עודכן באפריל 2010]Yehudith LevinMay-14-201414.05.14 Jit junction צומת ג'ית
-