דוח בימי קורונה: עזון - אין צבא בכפר. יש תחושה של חופש.
הבוקר, שוב דיברתי עם חברינו ז’ מעזון ועם אשתו ס’.
הם ספונים בבתיהם מפחד הקורונה, הם לא שמעו שמישהו בכפר שלהם חלה במחלה.
מצד שני אין בכלל צבא בכפר, ואחרי תקופה קשה וארוכה שהצבא “שיגע” ממש את אנשי הכפר, עכשיו שקט . ושלווה,. אין חיילים בכניסה לכפר, הילדים לא זורקים אבנים, אז אין מעצרים ויש תחושה של חופש.
אבל דא עקה, המשטרה הפלסטינית אוסרת על יציאה ולרחובות, מי שיוצא והולך ברחוב המשטרה פלסטינית תופסת ומענישה. הם מתגעגעים לביקורים שלנו אצלם, ומחכים שהכול יעבור, בדיוק כמונו.
מכיון שהם מתפרנסים ממכירת חפצים “יד שנייה”, שמסופקים להם בעיקר על ידי נשות מחסוםwatch, החנות כבר ממש ריקה. ובינתיים הם “אכלו” את כל חסכונותיהם שחסכו במהלך הקיץ, (רצו לקנות חלקת אדמה משלהם). מכיון שאין להם חשבון בנק אני מחפשת דרך להעביר להם מחר כסף, כדי שלא “יגיעו לפת לחם”.
עזון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עזון
עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
-