בכבישים בהם נסענו עדיין מתנוסס השלט שסיפרנו עליו בפעם הקודמת האומר “בשומרון לא חוזרים ל-6.10 אל תבנו להם עתיד!”. הפעם גם צילמנו. בנוסף לכך היו שלטים מטעם מפלגת הציונות הדתית ובצלאל סמוטריץ’ המתפארים בכמות היישובים שהוקמו והוכרו,  בכמות יחידות הדיור שאושרו וגם בכך שהורסים בתים של ערבים… האם זה מלמד שהבחירות מתקרבות?

נתקלנו בשלטים האלה מספר פעמים. וגם שלטי פרסום של מישהו שכתב ספר על רכישת קרקעות/יח”ד ברחבי הגדה.

כפי שכתבה פתחיה עיקר המשמרת היה ביקור בעיריית  דומא שם פגשנו אישה  ששעה קודם הייתה בכפר מג’דל כדי לעזור במסיק. היא סיפרה שביום חמישי תושבי עקרבא, מג’דל וקוסרה קיבלו אישור למסוק  את הזיתים שלהם. נשים מדומא הלכו לעזור להם במסיק  אבל המתנחלים בליווי החיילים הגיעו לשטח וגירשו אותם . באותו יום חמישי בשעה 13.00 הסתובבו מתנחלים עם טרקטורונים ברחובות הכפר ראו ארבע נשים הולכות ברחוב צעקו עליהן, הכריחו אותן באיומים לחזור לבתיהן ונסעו אחריהן. אחד המתנדבים ראה אותם ועזר לנשים להגיע לבתיהן.
בעיריית דומא פגשנו גם את ענת שהגיעה מכמה ימים ולילות של נוכחות מגינה עם קהילות הבדואים שהתמקמו ממזרח לדומא, לאחר שגורשו ממקומותיהם בבקעה. ליוו את ענת שני נציגים של הקהילה שבאו לספר על מצבם הקשה, כאשר אין להם עבודה ופרנסה והם סובלים מאוד מהתנכלויות של המתנחלים. הם באו לבקש סיוע.
פתחיה דיווחה על המפגש: נציגי קהילות הבדואים באו להתלונן במועצה על כך שהמתנחלים פוצצו להם את צינורות המים ואת כבלי החשמל. הם סיפרו שהלכו להתלונן במשטרת שער בנימין שם נאלצו להמתין כמה שעות בחוץ בשמש הלוהטת. הם הגישו תלונה אבל אין מענה. סיפרו שהם לא יוצאים לעבודה ונשארים בבית  כדי לשמור על הנשים ועל הילדים מפני המתנחלים  שיכולים לבוא ולפגוע בהם. כשהם לא יוצאים לעבודה אין להם לפרנסה ובעלי החנויות עושים להם טובה ועוזרים להם. המועצה אינה עוזרת להם לתקן את הנזקים בטענה שהמתנחלים ישובו לקלקל את הכל. הם גם התלוננו שהמרפאה נפתחת רק יום אחד בשבוע. הם נאלצים ללכת דרך ארוכה ברגל כדי להגיע למרפאה ואם המתנדבים לא מלווים אותם המתנחלים מחזירים אותם.
דומא יש שכונה של בתים שנבנו לפני 15  שנה והם נמצאים בשטח  C כולם קיבלו צווי הריסה לפני 15 שנה ורק היום המינהל  שולח להם את הצווים. אחד הבתים נהרס לפני שבוע. המינהל בליווי חיילים ומתנחלים  הגיעו לדומא  מצויידים בשופל ,טרקטור ומשאית  על מנת לבצע את ההריסה הם לא באו בכביש הראשי של דומא אלא נכנסו לאחת הסמטאות הצרות ולא יכלו להסתובב לכן פגעו בקירות של אחד הבתים  ופגעו בעמודי החשמל.
ענת הדגישה בפני נציגי העירייה של דומא שחשוב שהם יסייעו לקהילות הבדואים האומללות, שכן כיום הן למעשה המגן של דומא. אם הן ייאלצו לעזוב בשל לחצי המתנחלים, היעד הבא של הטרוריסטים היהודים תהיה דומא (שכבר סבלה כזכור מטרור יהודי שהביא לרצח ההורים ממשפחת דואבשה ותינוקם עלי, וכוויות קשות לבן אחמד). אנשי דומא מצידם הבהירו שגם הם נמצאים במצוקה כלכלית קשה.

שמחנו להיווכח שנכון היה הדיווח שקיבלה פתחיה שהחסימה בכניסה לביתא הוסרה. השערים הצהובים פתוחים. גם במקומות אחרים שבד”כ אנחנו מצלמים את הפקקים, כמו מחסום עוורתא (בדרך המובילה מעוורתא לשכם ומחסום בית פוריכ (בדרך המובילה משכם), נראה היה שהמחסומים לא מאויישים ולכן לא היו פקקים. בסמוך לכביש המגיע מעוורתא הקימו מטווח. ראינו את סוללות העפר המקיפות. בדרכנו חזרה המחסום שליד סרה (שמוביל משכם לכביש 60) לא היה מאוייש והתנועה זרמה (ולכן אנחנו ,שרצינו לפנות מערבה לכביש 55, נאלצנו לחכות ולתת זכות קדימה לבאים מכיוון סרה). לעומת זאת בסמוך לצומת תפוח הייתה חסימה (שער צהוב סגור) בכביש המוביל ליתמא.

ליד הפניה לאיתמר מכביש 555 ראינו שבצד שמצפון לכביש מתקיימות כל מיני עבודות. גם במורד הסמוך לכביש, וגם שני באגרים לפחות שעבדו על הגבעה הבאה. ההתנחלויות ממשיכות להתפשט…

ליד תחנת האוטובוס שעל הכביש יש אנדרטה לזכר מתן זגרון. אתר יזכור מלמד שב-27.10.2002 הוא ושני חיילים נוספים נאבקו במחבל שהגיע עם חגורת נפץ לתחנת הדלק שליד אריאל. המטען שנשא המחבל התפוצץ ומתן ועוד שני חיילים שניסו להשתלט עליו נהרגו. הוא היה בוגר הישיבה באיתמר ונקבר באיתמר.