דרום הר חברון, יום שלישי, 10.08.04. בוקר צופות: עדנה ש’ חגית ב’ (מדווחת – עברית ) אילנה ל’ (מדווחת- אנגלית ) הדו”ח בעל שני חלקים וארוך מהרגיל – הסיבוב הרגיל – וביקור בבית אווא הסיבוב הרגיל כללית אין כמעט כלי רכב צבאיים ומעט מאוד תנועה בכלל, ניתן היה לחשוב שהכיבוש נח לרגע – אך הוא בעצם חי ונושם ובועט בכל סימני הדרך הגיאוגרפיים – והפלסטינים נוכחים נפקדים. והייאוש נורא .דרום מזרח הר חברון – כביש 317 – חסימות טריות – תלוליות עפר חדשות – הכניסה המזרחית לסמוע – הפלסטינים הסירו את החסימה . הכניסה המערבית לסמוע – חסומה .החסימה מחירבת טוואני ליאטה – גבוהה מהרגיל . מחסום אסם יקניטון על כביש 356 – חיילים, חיכניים , נחמדים יש צילייה ויש מים. קצת הלאה קרוואן גדול צבוע בצבעי דגל ישראל עם הסיסמא “ויהודה לעולם תשב “.השער הצפוני של יאטה – פתוח. דורה- אל פאוור- כמעט ואין תנועה מעבר חופשי של מכוניות בחציית כביש 60.צומת הכבשים – מעבר חופשי של הולכי רגל. שעיר – חלחול מזרח – תנועת מכוניות חופשית לחציית כביש 60. בני נעים – חברון – (מול קריית ארבע ) מעבר חופשי של מכוניות בחציית כביש 60 .הכפר כראמה – ילדים פלסטינים עם מעדרים וטוריות עובדים על הסרת החסימה – בילוי נפלא לחופש הגדול.דהריה – חסומה . גשר חלחול – חברון – תנועה על הגשר – העלייה מכביש 35 – חסומה. מחסום אל ג’ורה – צומת כביש 60 וכביש 35 – המחסום אינו מאויש.שער המחסום ההומניטרי – סגור על מנעול ובריח. כל הדרכים לחברון מכביש 35 – חסומותמחסום עידנא – לא מאויש. כל הפילבוקסים מאוישים – האח הגדול צופה מלמעלה – כמעט על כל פילבוקס דגל ישראל גדול מתנופף ברוח . צומת שיוך – חברון- פגישה מעניינת עם ה. ראש לשכת המסחר והתעשייה בחברון.הוא גר ממש ליד החסימה – כדי להגיע אל המשרד שלו לחברון – מה שהיה פעם מרחק של חמש דקות נסיעה – הפך בעקבות המחסומים הפנמיים לנסיעה של שלושים ק”‘מ בדרך עוקפת ורווית מחסומים. הוא התייאש – ועכשיו הולך ברגל למונית שמחכה לו מהצד השני. בבדיחות הדעת הוא מפטיר שזה עשה לו טוב לדיאטה -. ה. מספר לנו שבחברון העיר עצמה יש עוד שלושה מחסומים פנימים :1. בבאב אל זואי 2. בכניסה לעיר העתיקה של חברון 3. ברחוב אל סאלי מחסומים אלה תמיד מאוישים – וקורים שם דברים לא נעימים כל הזמן ( אין באפשרותנו לצפות שם – שטח A) ה. מספר לנו שהוא בקשרי עבודה טובים עם אלכס מפקד המת”ק – הבטיח לעדכן אותנו בזמן אמת אם קורה שם משהו חילופי טלפון הדדים… ועזבנו. בצידי הדרכים מוכרים תאנים וענבים וסברס – כאילו שבאמת כל איש תחת גפנו….. הביקור בבית אוואהגענו לבית אווא אחרי שקיבלנו שיחת טלפון מתחננת מאנשי המקום (מספר הטלפון שלי מסתובב חופשי ברחבי חברון כל יום לפחות 6 שיחות , וידינו קצרה מלהושיע ברוב המקרים – וחוסר היכולת לעזור מייאשת נורא – הם לא צריכים שיחות עידוד – הם צריכים לחיות כמו בני אדם. ) בית אווא נמצאת באטלס כבישי ישראל הוצאת מפה מהדורה 2005 בעמוד38. על פי הסכמי אוסלו זהו אזור B כלומר הצבא ממליץ שלא להיכנס – אלא בלווי של רכב צבאי …לא חיכינו לקבלת רשות. מכביש 35 פונים אל כביש לתוככי הכפר עידנא שם בדיוק נמצא הפילבוקס וזהו מחסום עידנא הכביש חדש ומזופת היטב בתחילת הדרך ואח”כ מטפס לגבעות ונהפך לכביש גרוע. במפה הוא מסומן ככביש אפור מספר 8 עידנא כפר גדול 14.000 תושבים – והתחושה היא של טיול אל תוככי העולם השלישי – כך נוהגות המכוניות , כך נראות החנויות. חוצים את עידנא ובדרך רואים את כל החסימות אל הכביש מהכפרים אלכום , מורק, סומיה,דיר סאמית, בדיר סאמית ישנה צומת זהו הכביש שעולה לדורה ולחברון במפה כביש אפור שמספרו 10 ומגיעים לבית אווא .כביש 8 ממשיך אחר כך לדהריה ובכל האזור גרים בסביבות 50.000 איש – בבית אווא התקבלנו בכבוד מלכים – הגענו לבית העירייה ונפגשנו עם ראש העיר ועם עורך הדין של העירייה . תוך כדי הפגישה צלצל אל ראש העיר המושל של הרשות הפלסטינית של האזור והתנצל על שהוא לא הגיע – לא היה לנו מושג שזה מה שהם מתכננים בשבילנו והיה צורך דחוף להוריד את רמת הציפיות שלהם מהביקור שלנו ומהשינויים שיקרו בעקבותיו. הם העלו בפנינו את הבעיות הבאות : (לא לפי סדר החשיבות ) בעיית מים רצינית ביותר מחסומים – הגישה לדורה חסומה על אותו כביש 10 – דהריה חסומה – על כביש 8מרחק הנסיעה לחברון שהיה פעם חצי שעה הופך היום בנסיעה על דרכי עפר ממש מעשה גבורה שעולה להם בנזקים כספיים גבוהים – בגלל נזק לרכבים ובגלל ביטול זמן. חברון היא עיר המחוז – שם הם מקבלים את כל השירותים ומכיוון ובעיקר את הכרטיסים המגנטיים שבלעדיהם הם לא יכולים להתפרנס – ופרנסתם העיקרית הם עסקי האלטא זאכן. (איך אידיש התגלגלה לערבית- מנפלאות המזרח התיכון ).המחסום שלידו נמצא פילבוקס שתמיד מאויש נמצא בכניסה לנגוהות- המאחז הלא חוקי, וההתנחלות . סה”כ 13 משפחות . במו עינינו ראינו חיל בן 19 חמוד אמיתי שיש בידו רובה שמתווכח מרות עם נהג משאית שיכול להיות סבא שלו המשאית מובילה מים לסיכה כפר המרוחק מהמחסום פחות מק”מ . והוא אומר לנהג: “היום אני נותן לך לעבור אבל אל תבוא מחר. האישור שלי לתת לך לעבור הוא בניגוד להוראות , מה אתה רוצה ממני אני הרמטכ”ל?. כל פעם שאמבולנס צריך לעבור במחסום – הם צריכים לתאם את המעבר עם הצלב האדום בחברון שמבקש את האישור מירושלים (לפעמים הוא מגיע אחרי שהאמבולנס חיכה במחסום שעה או יותר (. ואז ניתן לאמבולנס לעבור שכאמור צריך לנסוע שעתיים נוספות בדרכי עפר עד לבית החולים עלייה בחברון. במחסום ניתן להולכי רגל לעבור. גם אם לא עומדים חיילים במחסום – אין אפשרות לחצות אותו – או לעבור אותו – אבנים גדולות מכל צד. מרפאת בית אווא – נבנתה כמרכז רפואי לכל תושבי הסביבה בהוצאה של 120.000 $ יש בה היום רופא שיניים, רופא נשים וקרדיולוג שבאים פעם בשבוע ומעבדה – בגלל המחסום במקום לשרת50.000 איש המרכז משרת את תושבי בית אווא בלבד כ6000 איש. האמבולנס המוצב במקום מחליף את הצמיגים פעם בשבוע בערך בגלל הנסיעה בדרכים משובשות לחברון. הקמת תחנת מוניות משני צידי המחסום לדורה על כביש 10 – המינהל האזרחי אינו מאשר בקשה זאת . ראש העיר ביקש זאת לפני שלושה חודשים. תחנות מוניות משני צידי המחסוםתמנע לפחות את הנזקים הנגרמים לאנשים מהנסיעה לחברון דרך דרכי העפר . הכביש הראשי לחברון – כביש 35 הוא כביש אפרטהיד ורק למוניות ספורות יש אישור לנסוע עליו. הספקת אוכל וכל הצרכים הבסיסיים האחרים למשפחות שבתיהם נמצאים על הדרך לנגוהות – יכולה גם היא להיעשות רק על ידי תיאום מוקדם עם הצלב האדום בחברון. גדר ההפרדה – בסלילת הכביש העוקף שנעשה לנגוהות נגזלו כבר 4000 דונם של חקלאות – (כרמי זיתים) מתושבי בית אווא – תוואי הגדר יגזול מספר דומה של דונמים ואפילו יותר . לסיכום – וגם אם יוציאו כרגע את כל החיילים… – הכיבוש נוראי מהשינויים הטופוגרפיים שהבולדוזרים והמשאיות ביצעו – אז היכן ההקלות המפורסמות ? וכל זה לשם מה ? להגנת 13 משפחות של מתנחלים ? ומה לכל זה ולביטחון ? – אני מתביישת להסתכל על עצמי בראי יצאנו בשבע חזרנו בשתים עשרה וחצי .