תיאור מיקום

• א-תוואני / א-טוואני

  צפה בכל הדיווחים למקום זה
  •   א-תוואני (א-טוואני) תושבי המקום הגיעו אל א-תוואני במהלך המאה ה-20 מהכפר יטא, המשמש להם עד היום. הם התיישבו בחורבות נטושות, תוך ניצול האדמות הראויות לעיבוד, כרי המרעה לרעיית צאן ושפע המערות הטבעיות למגורים. התושבים שהשתקעו במערות היו ממשפחות שלא יכלו לרכוש קרקעות להקמת בתים בכפרי האם, וכן רועי צאן שלא עמדו לרשותם די שטחים למרעה. לאחר מכן, הצטרפו אליהם לבני חמולות שהסתכסכו עם  עם משפחות אחרות ביישוב האם. חלק מהתושבים מתגוררים היום במבני בטון שנבנו מעל המערות. בתחום הכפר כמה בורות מים ובאר מים קדומה בשם עין א-תוואני. תושבי המקום נאלצים לקנות מים במיכלים ולהובילם דרך חסימות רבות ליישוב. בסיוע גורמים בינלאומיים הותקנה בכפר מערכת חשמל. בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 הוקם בכפר בית ספר יסודי המשרת כמה כפרים קטנים בסביבה. ב-2004 החלו חברות מחסום ווטש לבקר ולדווח מכפר המערות ח'רבת טוואני, הסובל קשות מידי מתיישבי האחזויות סמוכות, ובייחוד מחוות מעון הקיצונית שלידם. מתנחלי חוות מעון מזהמים בורות מים, מרעילים את הצאן ועוקרים עצים. הטרדה בולטת במיוחד היא של הילדים מכפרי הסביבה בדרכם לבית הספר בתוואני, עד כדי כך שנדרש ליווי צבאי לילדים כדי לחצוץ בינהם לבין הפורעים (הדבר הוסדר בעקבות יוזמה של חברות הארגון). בשנה האחרונה חסרים הליווי הנוכחות החיונית של מתנדבי חו"ל, והדבר מנוצל לרעה.  ליד טוואני יש כמה משפחות שחזרו למערות עקב ההריסות הבלתי פוסקות של המינהל האזרחי (יש איסור בנייה טוטאלי בכל שטח C). הורסים לא רק מבני מגורים ומבנים חקלאיים, אלא גם צינורות מים, מכונות, ואפילו סותמים בורות מים. תושבי טוואני הקימו ארגון של מחאה נגד הריסות ללא אלימות, אך בשנה האחרונה התנכלויות היד הקשה של הצבא ואלימות המתנחלים החריפו והיקצינו. תקרית הגנרטור בארכיז, שבעטיה בחור צעיר נותר משותק היא דוגמה אחת מני רבות - כל הגנה לגיטימית על זכויות הקניין גוררת אלימות ואף יריות מצד הצבא והמינהל האזרחי.      
    
    Daphna Jung

    Mar-16-2025

    סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
    צפה באלבום המלא

• זנותא

  צפה בכל הדיווחים למקום זה

  • ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.

    שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.

    עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.

    לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן

     

• מחסום / מעבר תרקומיא

  צפה בכל הדיווחים למקום זה
  •  

    מחסום  תרקומיא
    הוא אחד המחסומים הגדולים בין ישראל לגדה המערבית למעבר אנשים וסחורות. הוא ממוקם בגדר ההפרדה קרוב לקו הירוק, על כביש 35 (המחבר את באר שבע לחברון), ומנוהל על ידי מינהלת המעברים במשרד הביטחון, כאשר הבידוק נעשה בידי חברות אבטחה אזרחיות. הוא משמש פלסטינים בעלי אישור עבודה בישראל ופתוח עבורם למעבר ברגל בלבד בכל ימות השבוע מ-3:45 עד 19:00 (ביום שישי עד 16:00). המחסום אמנם פתוח לכלי רכב בשני הכיוונים 24/7, אך פלסטינים מנועים מלעבור בו ברכב, אלא במקרים מיוחדים.

    במקום יש: שלוחה של משרד הרישוי של המינהל האזרחי, נקודת העברת בעלות, יחידת פיצו"ח (היחידה לפיקוח על הצומח והחי) של משרד החקלאות.

    פעילות מחסוםWatch מגיעות למחסום תרקומיא ב-03:45, כדי לתעד את המעבר של כ-10,000 פלסטינים בעלי אישורי עבודה מכל אזור דרום הגדה. חלקם מגיעים באוטובוסים ממזרח-ירושלים המורשים לנסוע בישראל, אך גם כשהפועלים מצליחים לעבור ברגל, מעבר האוטובוסים לפעמים מתעכב. אחרים מגיעים לעבודתם מהמחסום במוניות לבנות גדולות. 20 ש"ח (סכום משמעותי עבורם) ייקחו אותם ליעדים קרובים.

    עודכן - נובמבר 2019

    
    Raya Yeor

    Jun-5-2024

    תרקומיא - מלבד המשאיות אין רכבים פרטיים בחניון
    צפה באלבום המלא