דרום הר חברון: כוח הריסה צה"לי נע לעבר הריסת מבנה סתמי
1. מחסום מיתר, 7 בבוקר. בחניה בצד הישראלי אוטובוסים – למשפחות אסירים בדרך לביקור בכלא בישראל. לקראת סוף מעבר הפועלים, עדין המון פועלים (כולל 3 נשים, מחכות להסעה לעבודה במחנה רמון), המון מכוניות במגרשי חניה מאולתרים בכל השטח מסביב. כולם אומרים שזה המעבר היעיל ביותר, מנהל המעבר לפעמים עובר לצד הפלסטיני לבדוק את סידורי המעבר. מישהו מתלונן כי אחה”צ עם שובם של הרבה פועלים, רכבים מחכים להם במעלה הגבעה כביש 60 אחרי הפניה ימינה לכיוון שמעה וכו’, והמשטרה מחלקת דוחות בסיטונות על עצירה לא חוקית שם, מבקשים שיסדירו שם חניה חוקית.
2. בדרך לרמאדין. בפנייה, בטונדה ציונית למהדרין מול עמדת שמירה של חיילים. לפני הפנייה לדהריה נסללת דרך חדשה רחבה בכיוון צפון. מתברר שזוהי דרך יציאה למחצבה פרטית פלסטינית בשטח A, כנראה על פי הסדר בין הרשות לבין ישראל. בהמשך, הכביש מסתיים בכניסה המערבית לרמאדין, בצמוד לגדר ההפרדה הגבוהה והמאיימת המקיפה את אשכולות, התנחלות בשטח שסופח דה פקטו לישראל (כמו בית יתיר), והכניסה אליה כמובן לא מכאן אלא מצד ישראל.
3. בכביש לטנא-עמרים, שילוט על מחצבות ישראליות המעיד על שותפויות עסקיות מעניינות לא מקומיות, כולל כפר גלעדי (!). בכניסה להתנחלות מכוניות פלסטיניות של פלסטינים העובדים בהתנחלות וההנחיות הן להשאיר את הרכבים מחוץ ליישוב (ההסדר המוכר לי מאזור גוש עציון: יש פלסטיני אחד המתואם מול ההתנחלות עצמה, והוא משמש ה”ראיס” של העובדים האחרים, וזהו הסדר “פרוטקשן” המגן על היישוב). בסמוך, השלט המעיד על השתלבות של תושבים וגם עצים מגוש קטיף בהתנחלות זו (תמונה מס’ 4).
4. טלפון לנצר מסוסיא לברר אם אפשר להגיע אליו היום. מתברר שהוא בדרך לתיעוד הריסת בתים ביישוב בני חבר (ליד ההתנחלות פני חבר, מדרום מזרח לבני נעים). מכאן נפתח המרדף שלנו במקביל לנצר ולפעילים פלסטינים אחרים אחר כוח ההריסה.
ראינו אותם בתחילה בנקודת הריכוז בירידה מזרחה מהכביש הראשי לכיוון פני חבר: שני חיילים בנשק שלוף מאבטחים את הצומת, נוכח משאית נושאת בולדוזר, רכבים שנראים כמו כוחות של הממשל האזרחי ועוד מכוניות עם רישוי ישראלי (שב”כ?). אנו מחכות בצד, ואז הכוח יוצא דרומה ומתביית על הכפר רפעיה, ממזרח לכביש באזור מסאפר יטא, מדרום לזיף. אין שלט בכניסה לכפר, ואנו תועות הנה ושוב לפי הנחיות לא ברורות וסותרות של עוברי אורח, עד שמגיעות.
הכניסה כנראה היתה פעם חסומה בבטונדות כי המטרים הראשונים הרוסים לגמרי, ורק מעבר להם מתחיל הכביש הפנימי. המעבר לאזור ההריסה חסום על ידי כוח ההריסה הנ”ל שנראה כמו חמ”ל מבצע לכיבוש יעד גדול ומבוצר. אנו צופות על המתרחש במורד, יחד עם תושבי הכפר ופעילים פלסטינים: מדינת ישראל נגד מבנה רעוע – סככה או דיר – שנבנה מגרוטאות. מרחוק נשמעות צעקות נהג המשאית נושאת הבולדוזר הטוען שאין מצב שהוא יצליח להיכנס לשביל המוליך למבנה. אי לכך כמה גיבורים נחושים מטפסים על סולם עם מברגה ומפרקים את המבנה במו ידיהם (רצ”ב תמונות). מסביב אבטחה של בחורינו המצויינים.
תדע כל אם עבריה למה בדיוק התגייס בנה, שום קשר לביטחון, מבצע יקר לכל הדעות, בזבזני ומיותר, התעללות לשמה באוכלוסיה כבושה. כיוון שההריסות הללו מתרחשות באופן רנדומלי לגמרי, זוהי ההגדרה של טרור – הטלת פחד על כל האוכלוסיה דווקא משום שאין שום היגיון ושום שיטה, ואין שום דרך להימנע מליפול קרבן למדיניות זו.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
A Palestinian residentJun-9-2025פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
צומת זיף
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
צומת זיף
מחבר בין כביש 356 ליטא - עיר המחוז של דרום הר חברון . לרוב פתוח לתנועה והפילבוקס הסמוך לא מאויש.
הצבא והמשטרה נוכחים מידי פעם, לפעמים מציבים מחסום ולפעמים מעכבים תושבים מיטא העיר הגדולה.
לעתים משטרת ישראל בודקת רכבים ומחלקת דוחות נהיגה לרכבים פלסטיניים.מעודכן לאפריל 2021
-