דרום הר חברון, יום שלישי 27.9.05, בוקרצופות: יעל צ’ חגית ב’ (מדווחת ) יצאנו ב 0645 חזרנו ב 1100סגר מוחלט – במחסום סנסנה שהועבר עכשיו על הפניה ליישוב סנסנה – נמצאים שוטרי משמר הגבול ומשטרה כחולה שמעכבת ערבים ישראליים – לוחים תעודות זהות ומחזירים. ללא עיכובים מיותרים – לנו נותנים לעבור . היכן שהיה מחסום סנסנה – הכלים הכבדים והציוד של בניית הגדר – מוקפים בגדר תייל חדשה – נראה כמו מגרש חניה שלהם. עבודות הגדר נמשכות כל הזמן. באזור התעשיה מיתרים – נעשות עבודות הרחבה ומעל האיזור על גבעה הוקמה נקודת תצפית חדשה של הצבא – דגל ואוהל – לא נראו חיילים. כל כביש 317 – משני צידיו ערמות עפר חדשות וגבוהות – כל פרצה הכי קטנה נסתמה -. ועוד המון ערמות שאני לפחות לא ראיתי בהן פרצות . במחסום מול סמוע – בפניה ליתיר – מחסום קונגו – חיילי גדוד לביא והמפונים מדהניה כנראה נמצאים שם – או זאת לפחות השערתו של א’ הנהג שלנו – בכל מקרה אוהלים גדולים ורחבים נמצאים ברחבה שמול המחסום – אנחנו לא ראינו אזרחים. בשער האפור של הכניסה לסמוע – שמו אבני חברון גדולות ויפות לשיפור החסימה . מחסום סוסיא – הפניה לבית יתיר – הגענו עוד לפני המורים שהולכים ללמד בבית הספר בנזלין – הבטיחו שיתנו להם לעבור ללא בעייה גם היום. סוסיא – פגשנו את נ’ – שהוביל על הטרקטור את הילדים לבית הספר בחירבאת טוואני – אמר שלא היו בעיות אתמול להגיע לקרקעות שלהם ובכלל עכשיו, עד המסיק – אין עבודה כמעט שצריכה להיעשות – זה עוד לפני הזריעה. ( ביררנו זאת בגלל הבקשה של הרב אריק אשרמן מהרבנים שומרי משפט) עוד הוא סיפר לנו על ההתעללות של המתנחלים בשבת – (זה כבר הגיע לחדשות ) בכל מקרה המראה של הילדים הנוסעים לבית הספר עם עגלת הטרקטור – והם מצוחצחים ונקיים – והאבק שילכלך אותם עוד שנייה וחוץ מזה – על עגלת הטרקטור מועמסים גם חבילות של זבל – והאימא של הילדים – ממבט ראשון נחרדת לראות אותנו – פחדתי שאתן מתנחלות היא אומרת ונ’ מרגיע אותה ומספר לנו שבבוקר המשטרה לא תעצור אותו – אבל חזרה מבית הספר זה כבר סיפור אחר . מהבית צלצלתי למשטרת חברון וביקשתי שיקבלו אישור קבוע לטרקטור הזה , שלא כל פעם יתעכבו – הבטיחו לי – נראה מה יהיה . עשרים דקות מהבית וההבדלים בין החיים שלנו והחיים שלהם כל פעם כאילו נותנים בוקס בבטן. חירבאת טוואני מרחוק רואים את טרנזיט המורים – הם יורדים מהאוטו וחוצים את כביש 317 וממשיכים ברגל לבית הספר למה ? כי הכביש הוא כביש אפרטהייד – צריך להגן על כרמל ומעון אז למה שמורים יגיעו ברכב לבית הספר? . חוץ מזה הילדים מאום טובה קיבלו הטבה רצינית – הם כבר לא נחשבים לאוספי ידיעות מודיעניות והם יכולים ללכת בדרך הקצרה לבית הספר – מהלולים בליווי משטרתי או צבאי עד שעוברים את המאחז הלא חוקי והמטורף על הגבעה שם. בונים שם עוד קראוון – ובשדות המתנחלים – (שגנבו את האדמה)רואים פועלים תאילנדיים זורעים משהו. החבר’ה’ מחירבאת טוואני בין העונות החקלאיות ולא יוצאים לשדה – שתי פעילות שלום שם אנחנו משוחחות איתן בקצרה וממשיכות בדרכנו. צומת זיף – מחסום פתע של הצבא – גדוד 890 של הצנחנים – (מה הם עושים באזור שלנו ? ) לא מעכבים את אף אחד – רק רוצים תעודות . והמתנחלים עוברים גם בלי להיעצר ובלי לשים לב לקו לבן שמסומן על הכביש. המראה של חייל עם רובה שלוף וכוונת בתשעים מעלות בתוך המרקם האזרחי מרגיז כל פעם מחדש. על הכביש עוברות מדי פעם מוניות – אבל כללית אין כמעט תנועה. צומת הכבשים – אבנים חדשות יפיפיות חוסמות את שני הצדדים של מגרש החניה שם ואת צד הכביש מצד יאטא – השער הצהוב סגור – אין תנועה ואין חיילים.צומת בני נעים – הכניסה מצד חברון חסומה כרגיל באבנים הפילבוקס שרואים מרחוק כנראה מאייש – אבל לא רואים מחסום פתע. שיןך – שעיר – מצד שיוך סידרו מעבר יותר נוח להולכי רגל – והאבנים כמו בשורה – מצד חברון אותם ערמות עפר – ואין יכולת לעבור חופשית – הגשם הראשון יעשה בוץ חלחול מזרח – הפילבוקס מאויש – הכניסה לשעיר ולחלחול חופשית והתנועה זורמת.המחסום ההומניטארי – שומם – הפילבוקס מאויש – השער סגור , אין תנועה גשר חלחול חברון – הייתה שם תאונת דרכים ושוטרים פלסטינים באו לראות מה קרה – – הפילבוקס מאויש ורכב צבאי הזכיר לנו שאסור לחנות למעלה – התנועה זורמת .מחסום עידנא- תרקומיה – הפילבוקס מאויש השערים פתוחים – אין כמעט תנועה .כל הפניות מכביש 35 – לחלחול ולחברון מעוטרות , חסומות באבנים נורא נורא יפות ומסודרות – ואף אחד לא יכול לעבור דרכן – אלא לטפס מעליהן.דורה אל פאוור – הפילבוקס מאויש והתנועה זורמת – סידרו שם את הדרך ואולי בחורף יהיה קצת פחות בוץ .מחסום רמאדין – מחסום חדש נמצא בדרך שבין טנא עומרים לאשכולות – פונים בפנייה לדהריה ולפני המחצבות לוקחים שמאלה . הוא גם על הדרך הראשית בין דהריה – לרמאדין. המחסום הוקם לאחר הפיגוע בבאר שבע והוא בין שבועיים. במחסום הזה לא נותנים לאנשי דהריה לעבור לרמאדין אבל לאנשי רמאדין נותנים לעבור לדהריה – דהריה היא עיר המחוז של רמאדין ומשם הם מקבלים את כל ההספקה – המקררים ריקים עכשיו- ברמאדין .ואין חלב ואין גבינה ואין בלוקים ואין כלום – להם בעצמם אין משאיות ולכן הם לא יכולים להביא סחורה ובעלי המשאיות שהם מכל מקום אחר לא מורשים להיכנס לכפר. גם אי אפשר לעבוד בשיטת “גב – אל גב ” – כי אין להם כלי רכב לעשות זאת. אתמול הגיעה תלונה לתנועה לזכויות האזרח מהמת”ק הפלסטיני על מה שקורה שם ובאנו היום לבדוק. את המחסום מאיישים חילי גדוד ברק של גולני. במחסום נפגשנו עם מוכתר הכפר הוא היה בדרכו לפגישה חשובה בחברון – איתו היו עוד ארבעה מבוגרים דוברי עברית שוחחנו איתם כחצי שעה והם סיפרו את הדברים הבאים אתמול הייתה להם פגישה במחסום עם אנשי המת”ק – האדי ומוטי . ביום שישי ילדה עם כאבי בטן איומים עוכבה במחסום שלוש שעות בדרכה לבית חולים בחברון. – הם באו עם מכונית פרטית והחיילים לא נתנו להם לעבור. – הם לא ביקשו אמבולנס. לפני שבוע שני ילדים נפלו לבור שתיה – משהו כמו בריכה קטנה – הם הגיעו למחסום והצבא מיד שלח שני אמבולנסים צבאיים והביא עוד שני אמבולנסים אזרחיים – ומשו את שני הילדים מהבריכה על פי דברי המוכתר הצבא עזר במקרה הזה בכל מה שהוא היה יכול ואפילו יותר. – הילדה הייתה במצב קשה והיא מאושפזת כרגע בסורוקה – באתי לבקר אותם וההורים קיבלו אישורי שהייה ליד מיטתה . היום היא תשוחרר – סידרתי להם הסעה. לא היה ולא נברא – השמועה שעיכבו בלילה – איש זקן למשך ארבע שעות וביקשו ממנו להתפשט. . החיילים הוגנים בדרך כלל ולא מעכבים אנשים בדרכם אם הכתובת שלהם היא רמאדין – בדיקה חפוזה של תעודות . הם קשוחים מאוד באי נתינת מעבר לרמאדין לכל מי שרשומה כתובת אחרת בתעודת זהות שלו. מה שיוצר את בעיית המחסור במזון . אנשי המת”ק ביקשו רשימה שמית של ספקים מהמוכתר – והם ישיגו להם אישור לעבור. זהו – מחסום פנימי באמצע החיים – למה ? ככה – את אותו מחסום בדיוק היו יכולים להקים בין רמת אביב ג’ לרמת אביב ב’ אז פותרים בעיות במסגרת הכיבוש הנאור – אבל לא מורידים את הבעיה מהשורש . חוץ מזה שנמאסה ה עלי שגרת הכיבוש וזה מה שחוותי היום אז אין שום חדש מרקיז – אצלי הכל בסדר. סוף.