חזרה לדף חיפוש דוחות

ואדאדה-תחתא - חווה ממררת את חיי התושבים

מקום או מחסום: דרום הר חברון זנותא
צופות ומדווחות: סמדר, מיכל (מדווחת ומצלמת), מוחמד (מצלם) עריכה: מירה בלבן
03/01/2023
| בוקר

כביש 317:

נסענו לבקר את אבו-סאפי ואת שכנו ממשפחת אבו-עוואד.
אבו סאפי מתגורר באזור וואדי רד’ים, שמדרום לכביש 317, דרומית-מערבית למאחז הפראי עשהאל. הוא מאויים באופן עקבי על ידי מתנחלי החווה של ישראל קפלן (שנקראת כנראה חוות מקנה יהודה, לפי סימון במפת עמוד-ענן, והיא הסתעפות של המאחז עשהאל). משפחת אבו-עוואד מתגוררת באזור שנקרא בערבית ואדאדה-תחתא (האזור התחתון של ההתיישבות), במרחק של כחמישה ק”מ דרומית-מערבית למתחם של אבו-סאפי. מדרום נמצא יער יתיר, ומצפון נמצא אזור התעשיה מיתרים, המועצה האזורית של הר חברון, והכפר הפלסטיני זנותא. בכל האזור הזה אין דרכים סלולות, ואפילו לא דרכי עפר עבירות לרכב פרטי. צריך רכב שטח.

משפחת אבו עוואד סובלת מהתנכלות מתנחלים חדשים, ינון ועיליי, שהגיעו מחוות מעון לפני כשנתיים, ובנו ליד זנותא כעין חוות צאן עם דיר וקרוון, שחיות בו שתי משפחות. הם מתנכלים למשפחה באופן קבוע, כנראה בכדי לייאש אותם ולגרום להם לעזוב. במתחם של משפחת אבו עוואד חיות שלוש משפחות של אחים: סאלח, רדואן ורמדאן. הם חיים שם ורועים את עדריהם מאז 1958. המשפחות מונות שלושה-עשר ילדים. במשך השבוע הילדים לומדים בסמוע ונשארים שם, ומגיעים למתחם המשפחות רק בסוף השבוע.

בני משפחת אבו-עוואד מספרים שהמתנחלים מהחווה ליד זנותא מגיעים למתחם שלהם בעיקר בשבתות. הם באים עם נשק, ולפעמים מתלווים אליהם  מתנחלים נוספים מחוות מעון. המתנחלים טוענים שהשטח שלהם. לפני כשבועיים, עיליי הכה את סאלח בלחיו עם הנשק. לרדואן לקחו את הטלפון. ניסו לקרוא למשטרה, אבל רכבי המשטרה מגיעים רק עד אבו סאפי ולא ממשיכים לאזור ואדאדה-תחתא. 

גם לאבו סאפי אין חיים קלים. הוא מספר שלפני שנתיים באו מהמת”ק והורו לו להרוס מבנה שבנה.

הוא אמר להם: אני נולדתי פה לפני שבעים ושש שנים. אנחנו כאן מימי התורכים. אתה הגעת עכשיו ואתה מגרש אותי?

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      סוסיא - אצל אחמד וחלימה נוואג'עה
      Muhammad D.
      May-13-2025
      סוסיא - אצל אחמד וחלימה נוואג'עה
  • זנותא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.

      שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.

      עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.

      לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן

       
לתרומה