זנותא - הרס זדוני של בית הספר ע"י המתנחל האלים המסומן ע"י הנשיא ביידן, ינון לוי
דרום הר חברון, ביקור אצל פארס
פארס, שעד לפני מספר חודשים התגורר בזנותא הסמוכה למועצה האזורית דרום הר חברון, גורש כמו כל תושבי הכפר ע”י המתנחל בעל חוות מיתרים,ינון לוי. זה קרה בדצמבר 2023.
השם ינון לוי מופיע ברשימת המתנחלים האלימים של ביידן, נשיא ארה”ב. שנים של הצקות, פלישות, השתלטות על שטחי מרעה פלסטינים ואיומים על המשפחות בזנותא,עשו את שלהם. התושבים הפלסטינים בכפר, הרסו במו ידיהם את בתיהם ושאר המבנים. היינו שם במשמרת, מיכל, אני ומוחמד, כשפארס ובניו העמיסו את המעט שלקחו איתם על רכבים. זה היה מטלטל,עצוב וכואב.
את בית הספר הקטן אבל גאוות המקום, השאירו אחריהם.
לא ביקרנו שם מאז הגירוש מכמה סיבות, בעיקר כדי להימנע ממפגש עם מתנחלים רועים שם את עדרם, וכמובן ניזונים מחיטה ושעורה בשטחי התושבים.
הפעם החלטנו להיכנס ולראות במו עינינו מה עוללו המתנחלים האלימים לבית הספר. הרס מכוון וזדוני. מחברות וספרים פזורים בין השברים.
כאב לב.
לקחתי כמה ספרים, קטפתי מעט חרציות והמשכנו לשוויכה על כביש 60 לשם עברה המשפחה שגורשה.
עם הגעתנו מקבל את פנינו איסמאעיל, בנו של פארס, ובנו הפעוט בן השנתיים.
פארס נמצא לא הרחק משם בקצה הכפר, צופה על בנו ג’יבריל אשר רועה את העדר המשפחתי בוואדי הסמוך.
מנקודה זו ניתן לראות את חוות יהודה של אלישיב נחום, הנמצאת מול ההתנחלות שמעה, ואת החווה של ינון לוי, המוזכר פה בתחילת הדוח.
הוא צופה ושומר.
שומר כי אלישיב נחום וחבורתו נוהגים להגיע תכופות לשטח המשפחה. הם מאיימים ומפחידים ויותר מכך, פגעו פיזית בפארס מספר פעמים. מטרתם לגרש את המשפחה שוב, גם מפה.
עליונות יהודית בכל השטחים.
מקום המרעה המקורי היה בשטח מישורי ונוח .אחרי אלימות ואיומים נאלצו לעבור לרעות לא רחוק משם, בשטח סלעי ומשופע.
ישבנו זמן קצר בשיג (מקום הארוח) וג’יבריל מתקשר ומדווח שרכבו של אלישיב יצא מהחווה. רצנו לבדוק האם נסע לכיוון המרעה, אך התברר שהכיוון היה אחר. ככה מתנהלים חייהם. פחד מתמיד .
בדרך כלל ביקרנו גם את מוחמד, אחיו של פארס, ומשפחתו בביתם הסמוך. הם כבר לא גרים שם. מוחמד מכר את ביתו (בסכום נמוך) ועבר לדהריה הסמוכה, לגור בשכירות.
נפרדים מפארס ואיסמאעיל בעצב.
בדרכנו ליד בית הספר משוחחים עם מספר תלמידים. הם מספרים שלומדים רק יומיים בשבוע (מוכר לנו מביקורים בכפרים אחרים). בשאר הימים מסייעים במרעה.
למה שילמדו? גם את הזכות הזאת, הכל כך חשובה והכרחית, גוזלים מהם.
זה הכיבוש במלוא “תפארתו“.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
A Palestinian residentMay-12-2025גווית כבשה שהושלכה על ידי המתנחל שמעון עטיה מחוות שורשים ליד בית הספר באום קוסא.
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-