זנותא - טרור מתנחלים
הכפר זנותא הוא על כביש 60, מערבית לצומת מיתרים. הכביש נסלל על אדמות הכפר כלומר חוצה אותו לשניים, החלק שמדרום לכביש סובל יותר כי הוא קרוב לחוות אטינגר החדשה. ייתכן שהחווה מקורה בחלקה קטנה שנמכרה למתנחלים, למרות שאסור לפלסטינים למכור אדמה למתנחלים, ועכשיו הם משתלטים על האדמות מסביב, מנסים לבודד את הכפר על ידי סגירתו מכל עבריו מדרום. בכפר בערך 300 תושבים. את בית הספר עם הדגל הפלסטיני בנתה פטמה, מורה מאזור אידנא. בעקבות המריבה עם המתנחלים, כרגע בכלא 3 מבני הכפר. ראש המועצה פאיז אתל, שהוא רופא שעובד בדהריה, הלך למשפט שלהם היום בבית הדין עופר ליד בית אל, ולכן אנו מקבלים עדכון מאחיו ממלא מקומו, עאדל. איתו גם אחיין, חאזם, עורך דין שלמד באלג‘יריה משפט בינלאומי ומתמחה עכשיו במשרד בדהריה.
ביום חמישי האחרון, הרועים היו עם העדר במרחק 3 ק“מ מחוות המתנחלים, אשר שלחו רחפן וגם 4 מתנחלים, זרקו אבנים על הכבשים והיכו כבשים הרות, הכל בניסיון לקחת את העדר. הרועים התייצבו להגנה בין העדר לבין המתנחלים. הצבא התבונן מרחוק בתקרית ולא עשה דבר, עד שהמתנחלים הלכו להזעיק את החיילים לעזרתם. החיילים זרקו פצצת הלם לתוך העדר, הכלבים שלהם התנפלו על 3 כבשים וטרפו אותן, הן מתו. מהכפר התקשרו למשטרה, אשר תחקרה את הרועים כאשר הגיעה. רועה אחד הראה את ידו שנפצעה כשנפל בעת בריחה. המתנחלים הראו למשטרה את הצילומים שלהם בהם כמובן נראים הפלסטינים בלבד ללא ההקשר של התגוננות מפני אלימות המתנחלים, הפלסטינים צילמו רק בסוף התקרית, והם מבקשים מצלמה טובה עם זום (המצלמות של בצלם אינן מספיק טובות לצורך תיעוד תקריות כאלו).
המשטרה עצרה 3 רועים – סאלם רבחי אל בתאת, פאדי אחיו, מוסעד סלימאן חדיראת. הם נלקחו למשטרת קרית ארבע והיום הם מובאים לפני שופט. גם המתנחל נלקח לקרית ארבע אבל שוחרר מיד.
בנוסף לשלוש הכבשים שנהרגו, היו עשר הפלות, 12 כבשים צולעות מפגיעת אבנים ברגליהן, 8 בשיתוק רובצות ולא עושות כלום, הכלב מלא שברים, כל זה לפי אבחון של וטרינר שהובא מדהריה. זהו הפסד כלכלי גדול לשנה שלמה. עאדל נסע היום לדהריה לקנות תרופות לפי הוראות הווטרינר.
בעל הכבשים, אבי העצורים, לקח את התמונות והאישורים של הווטרינר ואתמול הגיש תלונה במשטרת קרית ארבע. השוטרים שם דיברו עם בית הדין בעופר וכאן מקווים שזה יעזור.
בהמשך היום עדכן אותנו מ’: המשטרה ביקשה להאריך את המעצר בחמישה ימים, בית הדין נתן יומיים, מחרתיים יהיה המשפט.
עורכי הדין שמטפלים הם משומרי משפט, ובעניין האדמות עו“ד קאמר משרקי אומרת שהמנהל האזרחי ישרטט גבולות בין המתנחלים לזנותא, זה יהיה הישג למתנחלים המנסים להשתלט על האדמות.
בהמשך הכביש מול שמעה – חוה. מה עוד חדש….
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Daphna JungMar-16-2025סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-