זנותא - צו הריסה לבית הספר
נסענו לבקר ולפגוש את פטמה, מנהלת בי”הס בכפר הקטן זנותא.
פטמה תושבת אידנא, באה הנה כל בוקר דרך המחסומים הרבים. הבוקר עצרו אותה בצומת אל-פוואר לעיכוב למשך שעה וחצי, בלי הסבר ובלי להתיחס לעובדה שתלמידים מחכים לה בביה”ס. היא בוגרת תואר ראשון ושני מאוניברסיטת אל-קודס, המקושרת עם בארד-קולג’ מארצות הברית. מדברת אנגלית מצוינת.
בבי”הס 15 ילדים בגילאי כתות א’ עד ה’ ועוד 10 צעירים בגילאי 4-5. לומדים מדעים, מתמטיקה, אנגלית, הסטוריה, אזרחות, אמנות , חינוך גופני. יש מורים ב-3 וחצי משרות. מורה לאנגלית באה פעמיים בשבוע מרמאדין. המשכורות מהרשות, אבל בחודשים האחרונים קבלו רק חצי משכורת.
בי”הס הוקם במרץ 2018 ע”י מחלקת החינוך של הרשות המקומית, ונבנה בעזרת מתנדבים מדורא, סמוע ודהריה, אבל התלמידים כולם מזנותא. לפני הקמתו הילדים היו הולכים ברגל לישוב שווייקה – מרחק של 8 ק”מ בכל מזג אוויר (בחורף נשארו עפי”ר בבית…) .
הקשיים: חודש לאחר הקמת בי”הס בא הצבא והרס אותו. מח’ החינוך הקימה אוהלים כתחליף, ושוב הרס הצבא וגם החרים את הציוד.
בהמשך היו מקימים אוהלים בבוקר ומפרקים ואורזים בסוף יום הלימודים.
באוגוסט , בעזרת 35 מתנדבים מאידנא, בנו את המבנה היפה תוך 24 שעות של סוף שבוע – כשהצבא פחות פעיל, ואחריו בדיוק היה חג הקורבן והצבא לא בא. למחרת באו אנשי המינהל האזרחי, צילמו הכל והורו להם לפנות לבית המשפט, עם כל המסמכים הדרושים.
יצויין, ששטח האדמה שייך לאחד מאנשי הכפר, שתרם אותו למטרה זו.
סיפור דומה הכרנו גם בכפר סימיה.
פטמה מנחה ומדריכה גם את הגננות בגן הודא.
בכניסה לכיוון דהריה – רכב משטרה עם מנוף, מתקינים מצלמות על העמוד.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TsadikJul-25-2025פנים הבית השרוף
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-
מחסום / צומת דורא-אל פוואר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
באזור דרום הר חברון: צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021Michal TsadikJul-25-2025פנים הבית השרוף
-