חזרה לדף חיפוש דוחות

זעתרה (תפוח), חווארה, עזון עתמה, יום ש’ 21.3.09, אחה”צ

צופות ומדווחות: חנה ב' (מדווחת) ואריקה א' (אורחת)
21/03/2009
| אחה"צ

משמרת משעה 06:00 – 13:00. 

עזון עתמה
:
במקום 5 כלי רכב צבאיים מכל המינים, ביניהם ג'יפ של משמר הגבול וקבוצה של כ-20 חיילים. חלקם חיילי מילואים.  הפלסטינים הראשונים שעברו במחסום היו שניים מתושבי הבית הנמצא בצד הדרומי של כביש 505 ליד מפעלי השיש וממש ממול למחסום. הם בדרכם למכולת. אחד מהם נשא ילד יחף כבן שנתיים על זרועותיו. החיילים דרשו מהם להזדהות, למרות שיש להניח כי האנשים הללו מבקרים במכולת השכונתית לעיתים מזומנות. לאחר דיון קצר הם הורשו לעבור ודקות אחדות לאחר מכן חזרו כאשר הלחם והחלב בידם.
בינתיים ניגשו אלינו שני חיילי מילואים, האחד מהם מדבר צרפתית בלבד, וניסו לברר האם אנחנו מטפלים גם בגברים המכים את נשותיהם. לא ניסינו אפילו להשיב – אבל לפתע נפל לחבר הדובר עברית האסימון והוא נתן את ההסבר "הראוי" לצרפתי. עכשיו כשהתמונה התבהרה שמענו, בצרפתית שהבינונו רק חלקית, מי אנחנו ומה ערכנו.
בינתיים נאספו כעשרים פועלים בדרכם למפעלי השיש שממול. כולם נבדקו בקפדנות ע"י חיילת מג"ב ופרט למקרה אחד כולם עברו – אם כי באיטיות גדולה. שאר החיילים הרבים עמדו צוהלים מסביב ושתו את קפה הבוקר שלהם.
האיש שסורב חזר על עקבותיו ודקות ספורות לאחר מכן שב בלווי איש מבוגר שעזר לחיילת לפשפש ברשימות והבחור עבר.
הסתובבנו מצד לצד על מנת להשקיף על המחסום, כאשר ניגש אלינו קצין והציג את עצמו בשמו (אוריה). הוא הסמ"פ של הפלוגה שתשרת במקום עד סוף החודש. לאחר שיחה קצרה קבלנו ממנו את מספר הטלפון שלו עם בקשה כי נתקשר אליו בכל עת שנראה מעשים חריגים במקום. סיפרנו לו על המאמר בעיתון כל העיר, ולא התרשמנו כי הוא נדהם – "הכל ייתכן". אחרי כשעה עזבו החיילים את המקום והשאירו במשמרת את המג"בניקית ושני "שומרי ראש". התנועה הדלילה אופיינית ודאי לשבת. גם במחסום "החקלאי" פגשנו רק אישה אחת וגבר מבוגר. משיחות עם העוברים והשבים שמענו תלונות על הנעשה במקום בשאר ימות השבוע. הכיבוש במיטבו!


זעטרא: תור ארוך מאד של מכוניות מכוון צפון לדרום. במקום משרתים צנחנים. מפקד המחסום, סג"מ בלונדיני וממושקף, ניגש אלינו מיד בבואנו באופן הבוטה ביותר שניתן, ו"הזהיר" אותנו שלא נעיז לשוחח עם החיילים או עם בחור מעוכב שישב וחיכה לבאות. לאורך כל הזמן  ששהינו במקום הפגין הקצין "גבריות עצבנית" שנראתה לנו בחלקה מיועדת לנו – שלא נשכח "מי מנהל כאן את העניינים".
היות ולא נראה היה כאילו המעוכב ישתחרר בהקדם החלטנו לפעול. אחרי ששמענו את הסיבה הרגילה מהמוקד ההומניטארי (הוא מבוקש) החלטנו שלמרות שבת בבוקר נטלפן לזהרן. זאת הייתה "תרופת הפלא" כי חמש דקות אחרי שהמפקד "הגבר" קיבל שיחת טלפון האיש שוחרר. משיחה איתו – תחת עיניו הזועמות של הקצין, למדנו כי הוא ישב במקום כשעתיים ואיש לא עשה דבר בעניינו פרט לארגן לו חייל פרטי ששמר עליו לאורך כל הזמן שעוכב. אולי לכבודנו הציע לו הקצין העצבני לחם ויוגורט ומים אך הבחור סרב לקבל את המחווה ההומניטארי. מחד שמחנו שיכולנו לעזור אך מאידך חזרנו שוב אל המחוזות הכואבים של "שיפור הכיבוש". כמה זמן עוד היה הבחור הזה מעוכב ללא סיבה בלי ההתערבות שלנו?
בידוק המכוניות היה מהיר והתור התפוגג תוך דקות. נראה היה שהבדיקות הן מדגמיות, פרט לאוטובוסים שהופנו כולם לרחבה. בדיקת התעודות נעשתה בתוך האוטובוס והנוסעים לא נדרשו לרדת.


חווארה: תנועת הולכי הרגל לשכם ערה מאד. אנשים עם חפצים נתקלים שוב ושוב בקרוסלה ומתקשים לעבור. מעט הולכי רגל בתורים הרגילים ובתור ההומניטארי. שני מעוכבים במתקן המעוכבים. את אחד המעוכבים ראינו כאשר עוכב, ואילו השני יצא מפעם לפעם אל החייל השומר, כנראה לברר מה יעלה בגורלו. נציג מת"ק לא נראה בסביבה. אחרי ניסיוננו בזעטרא כבר לא התקשרנו למוקד ההומניטארי. לשמחתנו שוחררו השניים כעבור דקות אחדות.

תור המכוניות משכם לא היה ארוך במיוחד – 22 מכוניות כאשר הגענו למקום. אבל המעבר דרש כשעה. הבדיקה של הכלב והעובדה כי החיילים תיפקדו גם כ"מוסכניקים" ונשכבו על הקרקע לבדוק את המכוניות מלמטה, פתחו את מכסי המנוע ורק אז התחילו בבדיקה של פנים המכונית, מסבירה חלקית את האיטיות הנוראה של המעבר. מכונת השיקוף עדיין "נמה" את שנת הבוקר שלה, וגם זה גרם לעיכובים. החיילים בדקו כל חפץ שהיה במכוניות. רק בשעה 10:00 התחילה מכונית השיקוף לפעול – מה שקיצר בכמה שניות את המעבר.
חשוב להתריע שוב ושוב על אופן בדיקת חפצי היד של העוברים הרגליים. המדף שעליו מניחים את החפצים צר וגבוה והמעמד משפיל ומבזה מאין כמוהו.
"השוק" פועל, אם כי נמכרים בעיקר ממתקים ולחמניות. היום נמכרו גם עציצים (יפים מאד) וגרביים.
כשעמדנו לעזוב ניגש אלינו אביו של הבחור מסאלם שהוכה לפני כשבועיים. אחד מאחיו נעצר לפני חמישה ימים ומוחזק מאז בחווארה. המשפחה פנתה לעורך דין ממזרח ירושלים שייצג את העצור. לדאבוננו לא יכולנו להושיט עזרה בעניין הזה. 

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום זעתרה (צומת תפוח)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
      מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005.  במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.

      במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.

       

      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
      Shoshi Anbar
      Sep-27-2023
      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
  • עזון-עתמה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ  את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע  1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.

      מעודכן ליוני 2021

       
      עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
      Apr-11-2019
      עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
לתרומה