חזרה לדף חיפוש דוחות

חווארה, בית פוריק, זעאתרה

צופות ומדווחות: מיקי פ',עדנה ק',לי ד'
13/03/2006
| בוקר

חווארה, בית פוריק, יום ב’, 13.3.06, בוקרצופות: מיקי פ’ , עדנה ק’ (+שכן ספקן) ולי ד’ (מדווחת) 7:20זעתרה – (או “התפוח המורעל” בשבילכן)- בידול טולכארם ג’נין (גילאי 15-30).8 מכוניות מחכות. עוברות די מהר במחסום . לעומת המכוניות לכיוון ראמאללה שעומדות בפקק: ב-50 הפסקנו לספור.החיילים מונעים מהולכי הרגל לעבור למרות שלא אמורה להיות בעיה עם זה. הוראה חדשה.מי שרוצה לעבור חייב לעבור באוטו. “זה מסכן את שלום החיילים”. עשרות אנשים מוחזרים אחורה.מתקשרות לדגש מהמת”ק,הוא שולח אלינו את פואד- (בן דוד של יזיד), אנו מסבירות לו את המצב, הוא הולך לברר וחוזר עם האינפורמציה החדשה הזאת ” אסור למוניות לעצור לפני המחסום ולהסתובב, הוראה של מפקד המחסום כדי לשמור על ביטחונם של החיילים. כשיש עומס של מכוניות וגם עומס של הולכי רגל קשה לאבטח את המקום- סכנה לשלום החיילים, צריך לעבור את המחסום (לחכות בפקק של יותר מחמישים מכוניות כבר אמרנו?) ואז להסתובב חזרה אחרי הכיכר. בלי מונית אין סיכוי לעבור…” אבל אל דאגה, בנות, המת”ק הציע לחטיבה : ” לבנות כאן עוד מחסום, רגלי, יפה, מסודר, עם קרוסלה, תחום בשני הצדדים… ואז יהיה פתרון להולכי הרגל”! הללויה, עוד מחסום עם קרוסלה. השיר “אבא’לה בוא ללונה פארק” מקבל משמעויות חדשות.בינתיים אנשים שהתייאשו מהפקקים מתחילים ללכת לכיוון המחסום- הם לא יודעים כמובן שיוחזרו .כשאנו מסבירות לפ’ שאף אחד לא יודע על ההחלטות החדשות של מפקד המחסום הכריזמטי, הוא אומר שיודיע לאחד מנהגי המוניות והוא יודיע לכל השאר. הולך.8:19 חווארה- מעט רכבים (כ-10) ביציאה משכם. מעוכב אחד ,איש צוות רפואי של בי”ח בראמאללה, קרוב לשעה.חיילת בודקת בחורה בתא הבידוק. מפשיטה אותה. מהרווח בין הרצפה לדלת רואים ומבינים את ההתרחשות.היא יוצאת מהתא בוכייה. מושפלת. אחת מאיתנו ניגשת אליה, היא לא רוצה לדבר “את לא יכולה להבין”. נעלמת בין קהל המדוכאים והמושפלים. הולכת ערומה עטופה בבגדיה.במחסום אווירה חגיגית. הרמת”ק, המח”ט וכל הראשי תיבות שמיתקתקים על הלשון נמצאים במחסום. הזדמנות נפלאה בשבילנו לשאול את ה”קודקודים” בקשר לזעתרה וההוראה החדשה. התשובה קצרה וחד משמעית ” אין מה לעשות עם הולכי הרגל. שיסעו.”כשכל ראשי התיבות הולכים מספר לנו המת”ק שניידת גורמן (מקווה שאני כותבת נכון) אמורה להתייצב במחסום לפחות 4 ימים בשבוע היות והרבה אנשים יוצאים משכם ומהפריפריה לכיוון ירדן ומתעכבים סתם. לפי הנחיית מח”ט צריך הגורמן להתייצב ב6- בבוקר אך למעשה הוא מופיע רק ב8- לכשעה ונעלם. לפעמים בכלל לא מגיע. הנושא בטיפול.אחד החיילים שוב דורש שנחזור לאחור. מסבירות לו שמותר לנו עד הקרוסלה, לא מוכן לשמוע. כרגיל.אח…לו הייתי אישה בכחול לבן… אוטובוס שהגיע איתנו(ב-8:19) מגיע ב-8:40 לבדיקה. אוטובוס ריק. רק נהג. 11 דקות בדיקה לאדם אחד, כבר אמרנו?ד’ הכין דף מעקב אחרי זמן ההמתנה של כל אוטובוס ואוטובוס. כדאי לכן לבקש להציץ בו.צעקות. מפקד המחסום מסנן “אלה מבינים רק בכח” מי? אנו שואלות “הבני דודים!”בתחילת המחסום מונחים חומרי בנייה ,רשתות… למה נועדו? בונים נתיב רגלי לחוזרים לשכם. כדי שלא יצטרכו ללכת בבוץ שליד תא המעוכבים ולא ילכו על הכביש. המפקד ממשיך עם הפנינים שלו ” איזה מחסום יש לנו! בשוויץ אין מחסומים כאלו!!” אנו מנדנדות בקשר למעוכב, זה שבבדיקה, אך מנדבים לנו אינפורמציה: הוא דרוש שב”כ. אין סיכוי שהוא יוצא בקרוב. הוא רעב. כבר יותר משעתיים יושב כאן. אנו קונות לו פלאפל. הוא מחזיק אותו, לא יכול לבלוע.9:05 הפסקת חיים. אין יוצא ואין בא. עוצרים את התנועה בשני הצדדים. חיילים עם נשק שלוף עומדים מול האנשים שמתרבים בפקק ענקי של חוסר ודאות. “תרנגול”- תרגול בשפה הצבאית המחוייכת.מתחילה ההופעה. החיילים מתרוצצים עם נשקים שלופים, צעקות, “מחבל ליד השרותים!!!” “פצוע שלנו ליד הגדר…” ועוד צעקות של ילדים מחוננים בחצר של בי”ס בהפסקה הגדולה, אחרי שלמדו בשיעור היסטוריה ש”ערבים זה איכסה” וראו בטלויזיה ש”פלשתינאים זה ג’יפה”….כולנו מביטים בהשתאות במתרחש, הכל מתועד במצלמה, סרט סוג ג’ בערוץ אקשן. התסריט ידוע מראש, השחקנים הראשיים נראים חובבניים. (מי שרוצה לראות מוזמנת. ביקורות על הצילום אפשר לתת לי אך הבימוי, המשחק והתסריט על כוחות הביטחון). אחרי קריאת התרנגול או קריעת התרנגול יש דיון מעמיק על איכות התרגיל. המפקד טוען שהיה על הפנים ואיבדנו חייל! להבא צריך לרוץ חלק.שתי נזירות הודיות מוכנסות לתא המעוכבים. הדרכונים נלקחו להן ולא הוסבר להן מה קורה. הן מבולבלות ומודאגות. אנו מבקשות מדגש שיטפל בזה כי החיילת מסרבת לדבר איתנו. ד’ צועק על החיילת: “אסור לעכב אנשים עם דרכונים זרים!!” לידיעתכן. זאת הוראה מאד ברורה. הוא מחזיר לנזירות את הדרכונים ומשלח אותן. כשנשאלת החיילת למה בכלל מצאה לנכון להכניס שתי נזירות לתא המעוכבים התשובה “הן התחצפו אלי”. ד’ מאיים על החיילת בתלונה.בינתיים מכניסים לתא המעוכבים עוד 4 אנשים. אחד מהם גבר שאשתו והתינוקת מחכים לו מחוץ לתא. ד’ מתערב והם משוחררים. 9:30 המעוכב שרואה איך כל מי שנכנס משתחרר ורק הוא נשאר כבר יותר מ-3 שעות מתחרפן סופית. הוא יוצא מהתא ומתחיל לצעוד בקול שבור, מתחיל להתפשט: “תבדקו אותי… נו תבדקו אותי” הוא צועק בערבית ” אני מחכה פה שעות ולא אומרים לי מה הבעיה. תבדקו עלי, אין בעיה, תבדקו אבל תתנו לי ללכת” הבחור בשנות העשרים לחייו לא מאפשר לחיילים שמאגפים אותו לגעת בו. הוא הודף אותם והם הודפים אותו. “אתם בעצמכם גורמים לנו לרצות להתפוצץ- תראו איך אתם מתנהגים” הכל מצולם. יותר מעשר דקות הוא צועק עם דמעות בעיניים. קצין שקולט שהכל מצולם פונה אלי ומבקש שאפסיק לצלם. הוא מתקרב אלי מרחק 5 ס”מ מהגוף, חוסם לי את המצלמה ולא מאפשר לי לזוז תוך כדי דרישה שאזוז וזה מספיק לי כדי להתחרפן. לבחור בתא המעוכבים לקח יותר מ-3 שעות ואני אחרי דקה כבר יוצאת מדעתי. לי אין מה להפסיד. לאדם חסר הזכויות בתא יש הרבה יותר אומץ והרבה יותר כאב. וגם הרבה יותר להפסיד.9:40 מחזירים למעוכב את התעודה. ה”בטחוני המסוכן” הפך ל”תקין”. מתברר שאחיו כלוא בישראל וכל המשפחה מסומנת. בכל מקרה –הוא לא יכול לעבור כי הוא מנפת ג’נין.אנו שוב מתערבות ומזכירות שהוא צוות רפואי של בי”ח. א’ מתערב ומסביר למפקד המחסום ש”אם הוא צוות רפואי חובה להעבירו גם אם הוא מג’נין”. פותחים 2 מסלולים לבדיקת רכבים.9:47 א’ וד’ מצליחים להעביר את המעוכב, צוות רפואי עובר, הוא דומע, מודה לכולנו. לוחץ ידיים בפנים שבורות והולך לדרכו. בית פוריק- המחסום נפתח ב-6 . החיילים אמרו ” בטעות, יום מיוחד, בדרך כלל זה לא קורה.”פנינו לגיל- יבדוק את זה. חוזר אלינו ואומר שהחיילים אמרו שזה לא נכון ופתחו כמו שצריך.שקר במצח נחושה אחרי שהודו בפנינו שלא פתחו בזמן. ייבדק.קבוע בין 6 ל-7 ,בשיא הלחץ, עומדת ניידת משטרה ותוקעת קנסות של מאות שקלים על פנסים, חגורות, יותר מדי נוסעים…. עווארתא- אין עבודה. סגר. טוב שיש פיצוחים.חווארה- הבדיקות מאד פיזיות. חיילות ממששות גם את הגברים ביסודיות. בסך הכל הפלשתינאים צריכים להודות לצבא… ליטוף חינם. בזכות הצבא הם הולכים יותר ברגל ,ספורט ופעילות גופנית מאד חשובים לבריאות… וגם מחייבים אותם לעצור ל”התרעננות”. מי אמר שהכיבוש משחית?ביצהר המחסום הקבוע איננו, הוא עבר כמה מטרים יותר פנימה בכביש שיוצא מיצהר. 11:15 תפוח- זעתרה- 44 מכוניות. בקושי זזים.אין חדש תחת השמש.

לתרומה