חווארה-בית פוריק, יום ה’, 22.6.06, אחה”צמשקיפות: רינת צ, נורית ל, נאוה מ, (מדווחות)תמצית: לחץ לפרקים בזעתרה, הוראות בידול לגברים בגילאי 15-25משכם, עיכוב בלתי נסבל של מבוגרים בעלי דרכונים ירדנים בחווארה, עיכובי ענישה, בעיקר של נהגי מוניות בחווארה. הדרכים למרדע ולזיתא פתוחות14:30 זעתרה (תפוח)מכיוון מערב תור בן 18 כלי רכב, שתי עמדות בדיקה. מכונית אחת מכיוון צפון, שכם. הוראות בידול: לבני 15-30 משכם. המפקד, שבדיוק עומד להתחלף, פונה אלינו ביוזמתו ומסביר שאין לו די כוח אדם, אך הוא כבר תגבר זה עתה את עמדת הבדיקה העמוסה. אנו ממתינות עד התפוגגות התור..הדרך לביתא נראית פתוחה.15:00 המחסום ביציאה הצפונית מהכפר חווארה אינו מאויש15:05 מחסום חווארההמחסום עמוס למדיי – וכך רוב זמן שהותנו במקום.יחידה חדשה, [אלי], ה מפקד החדש, שקט, יעיל, משרה אוירה שלווה. מקפיד מאד בנושא האישורים, אך במקרים ייחודיים מפעיל שיקול דעת ומוצא פתרונות יצירתיים. דורש מחייליו יחס מאופק ומנומס כלפי העוברים.כעשרה מעוכבים, תיירים בעלי דרכונים. הגיעו בשעה תשע בבוקר בדרכם לירדן לאחר ביקור משפחתי בשכם, תעודותיהם בסדר, אך יש בעיה עם המונית. מפקד המחסום טוען שנתגלה בה מעט חומר נפץ,. והנושא בדיוק עכשיו בדיון בחטיבה. הבענו תמיהה ומחאה על משך הזמן של בדיקתם והחזקתם במחסום. ( 6 שעות! 6 שעות!) לדברי המפקד, לתיירים אין נגיעה לממצא במונית. (אם כך למה לא שחררו אותם בתוך זמן קצר ועכבו אותם בחום הכבד כל כך הרבה שעות???)אפשר היה להתרשם מדבריו שגם הנהג תמים! מדובר באנשים מבוגרים. קשישה אחת חולה ורעבה פרצה בבכי. הרגענו אותם והתחלנו בתקשורת טלפונית אינטנסיבית למוקד. תוך כדי התקשרות גם לחנה בר”ג לפתע חזר המפקד עם דרכוניהם וכולם שוחררו, כולל נהג המונית ומכוניתו. הם הודו לנו בחום כשהם מייחסים את שחרורם להופעתנו (בתוך פחות מרבע שעה מרגע בואנו). האומנם?! ואם היה חומר נפץ במונית – איך זה שגם הנהג ומוניתו שוחררו?! הכול נראה מוזר בלשון המעטה ובעיקר שערורייתי!!!15:30 מעוכבים אחרים1.אנו מתפנות לטפל בא.נ., פלשתינאי בעל דרכון אמריקאי, בא לביקור בשכם הבוקר, בדרכו חזרה במונית, נסע הנהג בדרך “עוקפת מחסום” ונתפס. כל נוסעי המונית הוחזרו לשכם, למעט בעל הדרכון האמריקני שהתירו לו להגיע למחסום חווארה, אך הוא מעוכב מ 13:30. אנו מתקשרות שוב למוקד ובתוך חצי שעה הוא משוחרר. 2.במקביל נהג מונית שבא מצפון. תעודתו נלקחת ע”י החייל בתצפית שמדרום למחסום. בטענה שנסע בדרך אסורה (?!). הוא מעוכב כענישה משעה 14:00. בהתערבותנו מתברר למפקד, שתעודתו בידי החייל בתצפית, הוא נשלח להמתין במכוניתו על-יד התצפית ומשוחרר זמן קצר אחרי האמריקני. 3.נהג מונית נוסף מעוכב משעה 15:00ומפתחות מכוניתו הוחרמו כעונש על ניסיון לעקוף את המחסום (320) לכביש האפרטהייד (אין סימון שהדרך אסורה לפלשתינאים). רק בשעה 18:00 הוא משוחרר ומקבל את המפתחות והתעודה (לאחר שיחת “חינוך” שקטה עם מפקד המחסום). כמובן, כל הזמן ניהלנו שיחות עם מפקד המחסום בבקשה “לקצר את העונש”. במקרה זה התעקש יותר.. נער בן 15 מכפר ביתא , עדיין חסר ת.ז. נבדק ונשלח, הוא חזר לסוף התור. אחיו הבוגר שהגיע יחד אתו אינו מבין מדוע (שניהם אינם דוברי עברית), בהתערבותנו מסתבר שהנער התבקש להביא ת.ז. של אחד ההורים. החייל הבודק אמר מה שאמר , אך לא וידא שדבריו הובנו. 15:50 תור ההמתנה מתארך, קצב הבדיקות אינו מדביק את קצב הבאים. חם, דוחק, הרוחות מתלהטות הן בין הפלשתינאים והן בין החיילים. המפקד דואג להרגעה. גם היום חיילות בודקות גברים ודורשות להרים חולצה וכו’ לעיני נשים16:15 בית פוריק תנועה חלשה מאד, אחת לכמה דקות עוברת מכונית, הבדיקה שטחית מאד. המחסום ייסגר לדברי החיילים ב- 19:00!!!אישה אחרי לידה מגיעה ברגל (לאחר שירדה מן המונית) בלוויית בני משפחה, היא מתקשה מאוד בהליכה ונראית סובלת, ממש נגררת בידי הבעל. התינוק בן יומו נישא בידי אחת המלוות. המרחק למקום חניית המוניות בעברו השני של המחסום גדול. לבקשתנו המפורשת המפקד דואג שאחת המכוניות שעברו תיקח את האישה אל המוניות. בעלה נבהל בהתחלה, ( יש להניח שבעצמו לא היה מעז לבקש שיקלו עליה את הדרך) ,אך הוא מעודד ע”י המלוות עם התינוק ונכנס עימה למכונית. רוב זמן שהותנו במחסום הריק כמעט אנו מנהלות שיחה טובה עם החיילים, שמתחילה בצורך לשמור על צלם אנוש. (היולדת הייתה המחשה טובה) וממשיכה לתפקידנו כאזרחים של מדינה דמוקרטית.16:55 בחזרה במחסום חווארהמ.א., נהג המונית, עדיין מעוכב, החור ארוך וצפוף, רק שתי עמדות בדיקה פעילות. הבדיקה איטית.17:10נפתח תור הומניטארי בהוראת המפקד, בדיוק כשעמדנו לבקש זאת ממנו.מגיעה מונית ובה חולה שבור רגל ועם בעיות דיסק. יצא הבוקר משכם, היה באיכילוב וכעת בדרכו חזרה. המונית בה הגיע רשאית לעבור רק דרך מחסום 408 (שבי שומרון) לפי האישור שבידיו . החולה אינו מסוגל ללכת על קביים עד מעבר למחסום. המפקד מסרב חד משמעית, אך מוכן שנברר במת”ק שיאפשרו לו לעבור בגלל הפצוע. בסופו של ויכוח מועלה החולה על רכב פרטי שנוסע לשכם והמונית חוזרת על עקבותיה.למרות שנפתח תור הומניטארי, ברור לנו שכדי לעמוד בקצב הנדרש יש לפתוח עוד עמדת בדיקה, אך יש מחסור בחיילים בודקים. פעמיים טלפנו למוקד ובקשנו שישלחו נציג מת”ק או תגבורת. התשובה שקיבלנו מהמוקד “בררנו בחטיבה ונאמר לנו שהמצב סביר ושאין כל לחץ ‘חריג’ במחסום זה. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. !!!מכונית ובה שני ערבים ישראלים (תעודות כחולות) מעוכבת. אין להם אישורי מעבר. בבוקר התירו להם להיכנס ללא הערה ואזהרה כדי למסור מסמך בבית המשפט בשכם, אך עכשיו אין מתירים להם להמשיך. עניינם נמסר לבדיקת השב”כ. אנו מתקשרות למוקד ובהנחייתם לחמ”ל של פניות הציבור בפיקוד מרכז. חוזרים אלינו בתוך מספר רגעים, שהשב”כ אישר את שחרורם. אנו מבקשות אישור ‘להגיש’ את השיחה בטלפון שלנו למפקד המחסום, אך לדברי התורנית בחמ”ל זה חייב לעבור את ההליך הרגיל דרך הפיקוד האזורי. ברור לנו כמו למפקד המחסום שכמה ‘קטנות’ צה”ליות (כמה רגעים) יכולות להימשך זמן ממושך, אך אין מה לעשות.18:10 המחסום מתחיל להתרוקן. בידיעה ששני הישראלים ישוחררו אנו עוזבות את המקום.18:20במחסום זעתרה מכיוון צפון למזרח תור של למעלה מעשרים מכוניות. אנו עוצרות ומתקשרות שוב למוקד בבקשה לתגבר או לשלוח נציג מת”ק , שכן זה ערב שישי עבור הפלשתינאים.