חווארה/בית פוריק יום ב’ 28.2.05 בוקר משקיפות: אנלין ק’, אורלי פ’, טל ה’ (מדווחת) בדרך, כ3- ק”מ לפני צומת תפוח, מחסום פתע (כך נראה) בפתח דרךעפר המחבר את הכביש עם המחצבה הסמוכה.בצומת תפוח/זעאתרה יותר מ22- כלי רכב ממתינים לבדיקה בדרכם מזרחה בכיוון ההפוך – משכם החוצה, יותר מ30- כלי רכב.חייל יחיד האמור לבדוק את כל המכוניות עסוק בשיחה ידידותית עםמתנחל מזדמן. העולם מחכה. אורלי מטלפנת לג’ולי מהמת”ק שמבטיחה לבדוק מיד כי “זה באמת לא בסדר”.9:30 חווארה דרום צינור הביוב בשירותים שבור פתוח ומצחין.לעומת זאת בברזייה יש מים.2 חיילים בודקים. תור זריז ודק מחוץ לקרוסלות.אין מעוכבים. ההוראות: להעביר את כולם. החייל (בצחוק? ברצינות?אין לי מושג… ) “מחר סוגרים פה.” הודנא… חווארה צפון מכונת השיקוף עובדת, שולחן לחפצים במקומו.בסככת המעוכבים נערה צעירה בת 15, טהאנה מכפר ביתא, נתפסה זמן מה לפני שהגענו כשהיא משוטטת במחסום בין החיילים ולבסוף בבדיקה התגלהעליה סכין גדול ומרשים. נציג המת”ק א’, שחשוב לציין את יחסו האדיב והאנושי, ביקש שנשוחח אתה גם אנחנו. בינתיים הזמינו משטרה. מחכים.מדיבור קצר עמה, נדמה שהיא מאוד מבולבלת, אפילו מעורערת.מאוחר יותר הגיע אחיה (שלמראהו היא פרצה בבכי תמרורים). האח שוחח ארוכות עם א’ ועם החייל שהראה לו את הסכין, ולבסוף שלחו את השניים הביתה. שמחנו שא’ הוא שטיפל בפרשה, וכאמור באופן אנושי מאוד.החייל לעומתו שמח להצטלם עם הסכין.מפקד המחסום – קצין צעיר ועדין גם הוא ביחסו.התור דליל אבל עדיין מאחורי הקרוסלות הרחוקות, שבקושי נראותלעיני החיילים החבויים מאחורי שקי החול בעמדה שהוגבהו עוד יותר,יש גם כלבנית נאה למראה וכלב ברצועה, אך אלה לא מועסקים.בחזרה לחווארה דרום מעוכב גבר מבוגר שהת.ז. שלו דווקא בסדר,אבל מה, הוא התחצף וצריך להתחנך קצת. אז אנלין תוהה בקול ובתוך דקות הוא משוחרר. שידע לו. 11:10 בית פוריק 3 מעוכבים מטעמי חינוך לדברי החיילים: אלה “ברחנים” שנתפסו עובריםבשדות ולא במחסום. דווקא בסדר בתעודות אבל שילמדו.החיילים לא מצליחים להבין איך אנחנו מעזות להסתובב במקום כזה ללא אפוד קרמי וקסדה.לעומת החיילים בחווארה, אלה שבבית פוריק נוהגים בבוז מבוקר,סרקזם ו’צחוקים’ כפייתיים כמעט גם כלפינו וגם כלפי המעוכביםונבדקים.היה נעים לראות את האור בעיני רוב הפלסטינים כשראו אותנו עומדותביציאה מהמחסום ובירכו אותנו לשלום.