חווארה דרום שבת, 20.11.04 משקיפות – נורית ל., מיכל ש., ויוי צ.- מדווחת המשמרת מ-8:15 – 11:00הכותרת של הדו”ח צריכה להיות תשובתו של החייל ” הם כולם באו בבת אחת היום,אתמול לא היה למשל אף אחד” . כנראה שגם למחסום צריכים להגיע “ואחד ,ואחד” בלי כל קשר לצרכי החיים ובל נשכח בלי זיקה למה שהצבא מרשה או לא מרשה , בימי חג, אבל, סגר,כתר או ימים מסוימים לסטודנטים למשל.כשהגענו למחסום ראינו מאות רבות של גברים , נשים וילדים צובאים על הקרוסלות ומצטופפים גם בצידי המחסום מחוץ לתורים המגודרים. באוויר הרבה רעש וצעקות וגם בכי של ילדים, ובקרב החיילים ( מעל 10 כולל כמה קצינים פלוס אנשי מת”ק) הרבה מהומה וחוסר ארגון וסדר . איש מבין אנשי הצבא לא לקח אחריות לזרז את הבדיקות שהתנהלו בצורה איטית מפני שהחיילים היו עסוקים לרוב בתרגילי סדר ובויכוחים מתישים עם הפלסטינים. תור של 12 כלי רכב חכה מעל שעה וחצי לבדיקה של המכונית הראשונה שבתור. לשאלותינו השיבו החיילים בסלוגנים המוכרים של “זו אשמתם הם לא יודעים לעמוד בתור, לא יודעים להשתמש בקרוסלות, הם מתחצפים וצעירים מסתננים לתור המבוגרים” ומעל לכל חלק מן החיילים חזרו ואמרו שאולי הם מחבלים מה שמצדיק דהומניזציה של הפלסטינים והצדקת היחס.במשך הבוקר צפינו במחזה מזעזע של נעילת הקרוסלות כאשר נתקעים בפנים ארבעה וחמישה איש למספר דקות לפחות,וכדי לשחררם השתמשו החיילים בפטנט של פתיחה לאחור מה שמביא לדחיסת כל האנשים לאחור וללא ספק מביא פגיעה גופנית בחלק מהם.>במכלאת המעוכבים הצטופפו עשרות מעוכבים שחלק מהם עוכב בתור עונש על הסתננות לתור הלא מתאים. השחרור התעכב כי בקרב החיילים יד ימין לא ידעה מה יד שמאל עשתה. עוכבו לשעה וחצי נוספים אנשים שחיכו לפני כן שעה וחצי בתור. בעצם כפי שחלק אמרו לנו הם החלו לעשות את הדרך לשכם עוד אתמול כדי להרוויח את הזמן בבוקר.החיילים התעלמו במופגן מאתנו כך שההשפעה שלנו היתה כמעט אפסית ולכל היותר הצלחנו להפנות את תשומת לבו של רס”ן נבאוי מן המת”ק למקרים הומניטריים זועקים. רס”ן נבאוי דובר ערבית הקשיב לפלסטינים ועזר כמיטב יכולתו אך בסופו של דבר אין לו שום סמכות על חיילי המחסום. חייל אחד התנהג בצורה מבישה לפלסטינים ,בקש מאחד המעוכבים להתכופף ולהרים את הסיגריה ולכבות רק באיזה גומחה קטנה בבטונדה.ובקשר למקרים הומניטריים החיילים סרבו לשמוע ובוודאי לא להקשיב ואפילו לא להפנות ראש ולהביט באדם המדובר בין אם זה קשיש נכה או ילד חולה בזרועות אביו, או זוג הממהר ללידה כך במקרה של סטודנט חולה המופיליה פצוע ברך עם אשורים מבית חולים רמב”ם שבחיפה שבקש בסה”כ לעמוד בתור המבוגרים ולא להדחס מאחורי הקרוסלות, הרבה אנרגיה השקענו לשווא כדי שהחייל המופקד יקשיב ויקרא את המכתבים,ורק נציג המת”ק הציץ בהם והסכים לטפל.לאורך כביש 60 מירושלים לחווארה פזורים הרבה מחסומי דרכים,בשערי בנימין, מול עופרה בצומת תפוח גם מכיוון אריאל , ובצומת יצהר, ועוד שני מחסומי דרכים לאורך הכביש.השלטים האדומים מחסום ווטש סכנה משתפיות של האויב הערבי היו גם הם פזורים לאורך הכביש, על בטונדות בחזמה ועל עמודי חשמל רבים לאורך הכביש עד חווארה.