חווארה, יום ג’ 3.3.09, אחה”צ
חווארה 13:40 – 16:00
משאית עמוסה במזרונים מעוכבת במחסום הרכבים. הנהג מספר לנו שהוא נוסע כל יום דרך מחסום עוורטא. לפני כמה ימים הוא ראה רכב עם לוחית פלסטינית פונה ימינה מהמחסום לכיוון חווארה על כביש האפרטהייד שאסור לפלסטינים. הוא שאל את החיילים במחסום אם גם הוא יכול לנסוע דרך כביש זה והם ענו לו שכן. מאז זה כמה ימים שכל יום הוא שואל וכל יום הוא מקבל אישור לנסוע על קטע כביש זה. מדובר בנסיעה של שלוש דקות שחוסכת לו עשרים דקות נסיעה בכביש העוקף המשובש שעובר דרך הכפר עוורטא. היום עצרו אותו החיילים במחסום חווארה ומעכבים אותו מכיוון שנסע על הכביש האסור. מפקד המחסום הודיע לו שהוא מעוכב לשלוש שעות. הנהג אומר לנו שאילולי היה מקבל מחיילי המחסום בעוורטא את האישור לנסוע הוא בחיים לא היה נוסע על הכביש הזה, ומסתכן באיבוד של שלוש שעות עבודה כדי לחסוך דקות ספורות של נסיעה.
מפקד המחסום ד. לא מאמין לו, וגם בטוח שגם אם הוא צודק, ואכן החיילים בעוורטא אישרו לו לנסוע על הכביש, הוא עדיין עבר על החוק וצריך להיענש. לא משנה לו שאין כזה חוק, שהחוק אינו חוקי ושאין שום שלט שמורה על האיסור. הכל לא משנה. יותר מזה חמורה בעיניו ההתערבות שלנו. "עצם העובדה שהוא רואה שיהודי יוצא כנגד יהודי" הוא אומר לנו, "זה כבר בעיה, כי הוא יגיד לכל החברים שלו שלא צריך להישמע לחיילים כי תבוא מישהי ותדבר לטובתו". כאילו זו העליונות הטבעית של היהודים על הערבים שגורמת להם לציית לחיילים ולא הרובים המכוונים אליהם.
מאוחר יותר מפקד המחסום גם אומר לנו שהוא דיבר עם החיילים בעוורטא ושהם מכחישים שהם אישרו לנהג לנסוע על הכביש האסור. הוא אומר שהוא מאמין לחיילים ולא לנהג הפלסטיני כי החיילים הם אחים שלו "יש לנו אותו הדם". לבסוף הוא שוחרר לדרכו אחרי שעתיים של עיכוב.
התור של הנשים, הילדים והגברים המבוגרים מתקדם מהר, לעומתם, גברים צעירים (מתחת לגיל 45) מחכים במחסום למעלה משעה. מידיי פעם מנסה גבר מתחת לגיל 45 את מזלו בתור המהיר והמ"צדיקית בעמדת הבידוק מסלקת אותם ביד רמה לחזור ולחכות בתור של הגברים הצעירים. אחד מאותם גברים בבירור חולה ומתקשה לעמוד בתור. זה לא מעניין את החיילת, "שישען על המעקה אם קשה לו" אומרת החיילת הרחומה.
במחסום הולכי הרגל יש שני מעוכבים בצינוק ואין אנו יכולות להגיע ולדבר איתם. תוך דקות ספורות מצטרף אליהם מעוכב שלישי. מעוכב רביעי מצטרף לנמצאים בצינוק אחרי שהתעודה שאיתה ניסה לעבור מתבררת כמזויפת. מסתבר ששניים מהמעוכבים הם נהגי מוניות שהתקרבו יותר מידיי לשביל היוצאים מהמחסום כדי לנסות לתפוס נוסעים. הם עברו איזה קו דמיוני, שנמצא רק בראשם של החיילים, שמגדיר את המרחק הנכון של נהגי המוניות למחסום. הנהגים האלה יעוכבו במשך שלוש שעות ולא יעזור בית דין. המעוכב השלישי הוא נהג של טרנזיט שעבר עם רכבו ביציאה מהעיר ובבדיקת הרכב הוא כינה את החיילת שבדקה אותו "כושית". מפקד המחסום מאוד שמח ספר לנו על המקרה הזה ולהוכיח לנו עד כמה "האנשים האלה שאתן מגנות עליהן" הם בעצם "גזענים חלאות אדם". הוא כנראה לא מבין את ההבדל בין גזענות כסטייה אישית לבין מערכת השלטון הגזענית שהוא פועל בשירותה בחדווה.
החיילים היו בעיקר עסוקים בלבדוק שאנחנו לא חורגות מהאזור המותר לנו ולו בצעד. המ"צדיקית שנמצאת בעמדת הבידוק של התור המהיר מוטרדת במיוחד מנוכחותנו. "תעיפו אותן מפה" הוא פוקדת על החיילים שבעמדה, "אם הן לא עפות מפה אני נשבעת שאני יוצאת אליהן" היא מאיימת. אבל היא לא יצאה אלינו. כשלא נענינו לדרישה להגביל עצמנו לשביל הגישה הם קראו למשטרה. כשהגיעה הניידת היתה לנו שיחה חביבה עם השוטרים. אחד מהשוטרים אמר לנו שאנחנו עושות עבודה חשובה. השוטרים נסעו לדרכם אחרי מספר דקות. הם לקחו עימם את בעל התעודה המזויפת.
ההזמנה של השוטרים למחסום התבררה כמועילה מכיוון שבינתיים עוכב במחסום תושב מזרח ירושלים שנכנס לשכם עם רכבו באותו הבוקר. מפקד המחסום לא הסכים שהוא יצא עם הרכב ואמר לו שהוא צריך להשאיר את רכבו בתוך העיר ולחזור ולצאת איתו רק ביום, מכיוון שרק בשבת בו מותרת יציאה של רכבים ישראלים מהעיר. האיש כמובן לא היה מוכן לפיתרון האבסורדי הזה והתעקש שלא להשאיר את רכבו, שהרי אם הוא יכול להוציא את הרכב ביום שבת, מדוע לא ביום שלישי? ואם אלו החוקים, מדוע אין שום שלט שמורה על כך? כשהגיעו השוטרים למחסום הטיפול בו הועבר לידיהם ואחרי שיחה חינוכית הותר לו לחזור לביתו עם רכבו.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-