חזרה לדף חיפוש דוחות

חווארה, יום ה’ 1.11.07, בוקר

מקום או מחסום: חווארה העיר והמחסום
צופות ומדווחות: נעמי ל., שרה ק. וחנה ב. (מדווחת)
01/11/2007
| בוקר

 

חווארה

 

 

הגענו למחסום בשעה 08:45.
מעט עוברים ושבים אך המעבר הממוצע כ-45 דקות. מספר רב במיוחד של חיילים וקצינים, כנראה בהכנה לביקורם של חברי ועדת המשנה לאיו"ש של ועדת חוץ ובטחון . לכבוד הארוע הופיעו החיילים בבגדים מסודרים נעליים מצוחצחות והמחסום נקי ומסודר.

שני מנועי שב"כ ביקשו את עזרתנו. אחד ישב במעצר בנעוריו על זריקת אבנים ועכשיו נשוי ואב לשניים ועובד ביפו. "הולך בהרים". השני נשוי ללא ילדים ואינו מבין מדוע הוא מנוע שב"כ.

בשעה 11:00 הופיעו הנשים בכחול לבן מלוות בעוגות, מיץ פטל, ופה מלוכלך במיוחד.
 
הן מסתובבות במחסום בחופשיות – ממש בעלות הבית, ומחלקות לחיילים דגלים ירוקים שעליהם כתוב "כל הכבוד לצה"ל". כמובן ש"זכינו" לקללות עסיסיות שליוו אותנו בכל אשר נפנה.
 
ב-11:15 נלקח בחור צעיר לצינוק ונדרש להתפשט. היות ומיד איפשרו לו להתלבש והוא נשלח לדרכו לא יחסנו לעניין משמעות רבה. רק אחרי "התפיסה המוצלחת" הבינונו שציפו ל"בחור" – והאיש הצעיר "איכזב" הוא לא היה "המחבל" הנכון!!

ב-11:30 הופיעו במעלה הגבעה המובילה להתנחלות הר ברכה חברי ועדת הכנסת מלווים כמובן בשומרים (הוסבר לנו כי המחסום "מסוכן מדי" ולכן ישקיפו על הנעשה מלמעלה). ופתאם, ממש לידינו, במרחק של חמישה שישה צעדים – מחבל!
כל הקצינים, שעמדו כבר מוכנים במקום התנפלו על הבחור, דחפו אותו לריצפה ומיד  הוכרזה "הפסקת חיים".
על בטנו החשופה של הבחור לא ראינו חגורת נפץ, ובידיו לא היה תיק. הוא עבר במעבר ההומניטרי  (בחור צעיר במעבר ההומניטרי?!) ו"התפיסה" התחוללה ממש לידינו מעבר לכלוב הסגור בו עומדות החיילות הבודקות. עכשיו אקשן – כולם רצים לכל כיוון, מגרשים את כל מי שבמחסום עד מעבר לכיכר והחיילים זוהרים ושמחים.
הנה הוכיחו לנו ולחברי הכנסת עד כמה יעיל והכרחי  המחסום.

עלינו לגבעה, נעמדנו במרחק מה מחברי הכנסת והשקפנו על הצגת התכלית.
שלא כמינהג המקום, הובילו את "המחבל" בעדינות למקום חשוף למען יראה היטב לכל הצלמים שכבר היו במקום.
הישקו אותו במים קרים, איש לא הרביץ לו – הכל פעל למופת!.

חברי הכנסת עזבו לארוחת צהרים בחטיבה ואנו נשארנו לחוות את סוף הארוע. הכל היה מושלם – אבל נראה היה לנו שגם חלק מחברי הכנסת שאלו את עצמם ואותנו האם היה או לא היה.

במהירות "שיא" הופיע הרובוט – אבל אויה – למרות 6 יריות, כלום לא התפוצץ. רק כעבור כשעה הצלחנו סוף סוף לשמוע בום חלשלוש – איפה איפה היו כל חומרי הנפץ שעליהם שמענו ברדיו – כל כך הרבה חומרי חבלה וכל כך מעט בום?!

מאות האנשים משני צידי המחסום, המורגלים באירועים כאלה, לא התרשמו במיוחד מן האירוע אך העיכוב של כשעתיים בשמש באמצע היום כאשר חוזרים מלימודים ועבודה הוסיף ודאי עוד מפגע פוטנצילי למליונים שסובלים ממניעת חופש התנועה!

ניסינו לעניין את התקשורת במה שראו עינינו אך כמובן שלצבא מאמינים – ומי אנחנו שנפקפק באמיתות "מבצע מוצלח כזה".

הכחולות לבנות היו מרוצות מאד. מעבר לכיכר צעקו לעברנו קללות נימרצות – הנה הנה הבאנו אנחנו על החיילים את הכמעט אסון הזה.

 

ב-13:15  עזבנו לזעטרא. אחרי שסרבנו להיפגש עם הוועדה במועצת שומרון ובחברת הכחולות לבנות, נתבקשנו לקיים את הפגישה במחסום זעטרא ולכך הסכמנו.
בזעטרא כבר חיכו  הכחולות לבנות, שניצלו את הזמן עד לבוא חברי הכנסת על מנת "להסביר" לעתונאים שחיכו שם איזו סכנה אנו מהוות וכמה חשוב להפטר מאתנו. כאשר הופיעו חברי הכנסת ניתן סוף סוף חופש הדיבור לכחולות לבנות, והכל התנהל במרץ רב ובקול רם. אנחנו לעומת זאת עמדנו במרחק רב וחיכינו בסבלנו שיתפנו לשיחה אתנו.

כמה מן העתונאים "גילו" אותנו ובאו לראיין אותנו.. שרה פתחה והסבירה את עמדותינו, ונעמי ואני השלמנו כל אחת על פאן אחר של פעילותינו. נקווה שמשהו מכל זה ישודר.

באיחור ותוך התנצלות, ניגשו חברי הכנסת אלינו וביקשו לשמוע את דעתינו. ציינו כי אנו נמצאות כבר כ-7 שנים במחסומים, שיש מאות דיווחים שלנו באתר, וששלחנו להם את הפרסומים שלנו. הסברנו בקיצור את היקף הפעילות שלנו ואת השקפת עולמנו.
בסיכומו של דבר נתבקשנו להגיש מסמך כתוב לוועדה, שאחריו נוזמן לפגישה בכנסת שתאפשר דיון רציני, ובכך השגנו את מטרתנו.

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
לתרומה