חווארה, יום ש’ 13.9.08, אחה”צ
בבואנו לחווארה הייתה מעט תנועה במחסום, אך הקצב של השבים משכם גבר לאט לאט. פלסטיני אחד מעוכב, כנראה איש מופרע שנכנס לעימות עם החיילים. אחיו ניסה לשוחח עם מפקד המחסום על מנת לשחרר את האיש, אך החיילים טענו כי הם מחכים למשטרה. לאור הפעילות הרגועה במקום ניגש אלינו מפקד המחסום לשיחה. היות והיתה לנו שליחות מטעם סילביה נקטעה השיחה, אך הסברנו כי אנו הולכות לפגוש "אסיר שקוף". הקצין שאל אותנו למה הכוונה והבטחנו, (וקיימנו) לחזור לשיחה. היה מעניין להיווכח כי בחור שעבר קורס קצינים לא ידע על מה אנחנו מדברות, ולזכותו יאמר כי הקשיב ושאל שאלות ענייניות.
בינתיים קבלנו טלפונים על הנעשה בעסירה אל-קיבליה והחלטנו כי ננסה לעבור לשם לצפייה בנעשה. עוד בטרם הספקנו להתרחק שמענו לפתע יריות מכיוון המחסום והכרזה ברמקול על הפסקת חיים. כל מי שהיה כבר בתוך המחסום נידרש להתכופף כאשר הראש היה מתחת לגובה הבטונדות. מיד הופיעו מכל עבר חיילים ומג"בניקים ואפילו מפקד החטיבה ונדמה היה כי מלחמת העולם השלישית עומדת לפרוץ. בסופו של דבר האירוע כולו ארך רק כרבע שעה ומיד כאשר המחסום נפתח העבירו את כולם בקצב מהיר והמחסום התרוקן. רק לאחר זמן הבנו מה קרה.
עכשיו, בימי הרמדאן, מאפשרים כניסה במכוניות לערבים אזרחי ישראל. קבוצת פלסטינים, שהאנשים במחסום קראו להם מאפיונרים, החליטו לגבות 5 ₪ מכל מכונית עם לוחית צהובה עבור המעבר במחסום. שניים מבין המבקרים החליטו כי הם לא נותנים יד לשוד הדרכים הזה והתפתח ויכוח שהפך מהר מאד לאלים. בשלב זה ברחו הישראלים לכיוון המחסום והפלסטינים בעקבותיהם. החיילים שנכנסו כמובן ללחץ ניסו להפריד בין הניצים וכאשר הדבר לא עלה בידם ירו באוויר וזרקו רימון הלם. אחרי מרדף הצליחו לתפוס ארבעה בחורים בערך בני 20 אזקו אותם וכלאו שניים במכלאה ושניים בחדר הנקרא "הנקודה ההומניטרית".
כאשר החיים חזרו למסלולם החלטנו לעבור לעסירה. בשובנו למחסום ראינו אמבולנס ישראלי וצבאי מחכים במחסום. אחרי דקות אחרות הוציאו בחור אחד מן הצינוק והעלו אותו על האמבולנס. ראינו שהיה לו פצע לא גדול ברקה.כעבור כשעה הוא חזר לצינוק ונראה כי הוטב לו. דקות אחדות לאחר מכן הופיעה מכוון שכם מכונית ישראלית כאשר כל השמשות שלה מנופצות והטמבון הקדמי קרוע לחלוטין – מכונית במצב של TOTAL LOSS. הסתבר כי בעל המכונית הישראלי סירב לשלם למאפיונרים את חמשת השקלים והם החליטו להראות לו את נחת זרועם. אחד משני האנשים שהיה מעורב באירוע הועבר לבית החולים עם שבר בגולגולת והשני כנראה סבל רק ממכות.. עכשיו התבררה הפסקת החיים וכל המהומה שמסביבה – מלחמת פלסטינים בפלסטינים והצבא מפריד בין הניצים.
נסענו לעסירה, הפעם בדרך בורין ומדמא. כאשר הגענו לפאתי הכפר נעצרנו ע"י חיילים שהודיעו לנו כי המקום בעוצר, אין יוצא ואין בא. פגשנו שם נהג מונית תושב המקום שלא הורשה לשוב לביתו. שמענו ממנו מעט על הפוגרום שהתחולל במקום, ובלית ברירה עזבנו ושבנו שוב לחווארה.
חזרנו לירושלים בשעה 16:15.
__._,_.___
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-