חווארה, נועמן, שיח’ סעד, יום ב’ 17.3.08, אחה”צ
התחלנו את המשמרת בשיח סעד, השייכת לאזור אבו דיס והמשכנו בכוונה להגיע לנועמן. התרשמנו מהפער הגדול שבין מצב הכבישים עד לצור באחר ומהר חומה לכיוון תקוע ונוקדים. הראשון מלא מהמורות, חסר תאורה וערמות זבל שאינו נאסף על ידי עיריית ירושלים האחראית לו, והשני דרך מלך, רחבה, סלולה למשעי, מוארת ונקייה.
מיד אחרי המחסום פנינו ימינה אל הכפר המנומנם נועמן בחיפוש אחר מישהו שנוכל לשמוע ממנו על מצבו של הכפר. אדם שהשקה את גינתו (מזג האוויר היה חם ואביך), הפנה אותנו לביתו של המוכתר. היססנו לדפוק על דלת הכניסה של הבית הגדול, מבלי שהוזמנו.פגשנו אישה, דוברת אנגלית שבאה מבית לחם לבקר את משפחתה בבית שבו נולדה, הפנתה אותנו לאדם דובר אנגלית. האיש התלונן מרה על המצב. הוא סיפר שאשתו יצאה בבוקר עם בנם בן הארבע לביקור רופא בבית לחם, בשובם במונית נמנעה מהם החזרה על ידי החיילים שסגרו את הכביש העולה לכפר בתלתליות תיל והיה עליהם לחזור לבית לחם. הכפר חזר כמעט לגמרי לחיות מחקלאות בהעדר אפשרויות פרנסה אחרות. בדרכנו חזרה פגשנו צוות טלוויזיה שוודי שצילמו בסביבה. הנהג שהוביל אותם היה מג'אבל מוכאבר ולא לקח אותם לשייח סאעד. לפני שנה צילמו במחסום חווארה. הם ראיינו אותנו ושאלו על בעיית המחסום החולש על הכניסה לכפר אך לא יכולנו לתת להם מידע לגבי העתיד. הדבר היחידי שיכולנו להצביע עליו הוא קרבתו של הכפר להר חומה, שכונה המתרחבת ומתקרבת אליו. מצב זה יהפוך את אדמות נועמן בעתיד הקרוב לבעלות ערך נדל"ני גבוה בשוק הירושלמי. קבוצה של מי שנראו כפקידים בכירים עמדו במחסום ודנו כנראה בעתידו.
בדרך חברון נתקלנו במחסום פתע ממול למנזר מאר אליאס, ארבעה מעוכבים ישבו בצד הכביש לפני שנדרשו לחתום על ההצהרות המוכרות. חכינו מעט אך לא התרשמנו שהחיילים עומדים לשחרר אותם בקרוב.
המשכנו למעבר 300 שהיה עמוס מאד. קבוצה גדולה של תיירים גרמנים ניסתה להידחק בתור לכיוון ירושלים. כשיצאו סיפרו על ההתנהגות הקשוחה של החיילים כלפי הפלשתינים. ואכן תהליך המעבר משפיל. שלושה אנשי אבטחה אזרחיים עמדו בכניסה וארבעה חלונות היו פתוחים, רק מכונה אחת לקריאת כף היד פעלה. חיילת שישבה באחד מחלונות הבדיקה שוחחה בטלפון כל זמן שהותנו שם, תוך כדי בדיקה איטית של ניירות העוברים. יחד עם זאת לא ארך זמן המעבר יותר מעשר דקות. עזבנו כשהמעבר כמעט התרוקן, שני החלונות המרוחקים יותר והדלת החורקת שחוצצת בין שני חלקי המעבר, נסגרו. שוב ראינו את אותה הקבוצה של פקידים על ניירותיהם, שבאו כנראה לבדוק את מצב המחסום. שמענו אותם מדברים על תנאי מזג האוויר (רוחות, גשמים וכו') במחסום זה.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום נועמן / מזמוריה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום נועמן/מזמוריה - ירושלים
המחסום נמצא על תוואי החומה, כחלק מ"עוטף ירושלים", בקטע הדרום-מזרחי שלו, ממזרח לצור באהר ואום טובא ולכפר הקטן נועמן, בדרך שהובילה לבית סאחור. מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופועל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי מזמוריה ומזרח ירושלים.
(מעודכן לאוקטובר 2018)
-
מחסום שיח' סעד (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.
המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.
מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם.
תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.
החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).
(מעודכן לנובמבר 2019)
Jun-16-2025ירושלים מאוחדת
-