חווארה צפון, יום א, 29.8, אחה”צ משקיפות: ארזה א., שרה ק., (מדווחת) 15:00 תנועה לא רבה במחסום. נשים רבות בתור נושאות אתן חבילות.ארבעה חיילים בודקים את הממתינים בתור: שניים לתור הנשים (בהן חיילת) ושניים לתור הגברים (אחד מהם הוא סגן ע’ מהמת”ק).החיילים מדווחים שקצת לפני שהגענו היה עומס גדול מאוד והוא השתחרר לקראת שעה 15:00.אזור הבדיקה נקי ולאחר זמן מה אנו מבחינות באיש ניקיון העובר במקום ואוסף שקיות, בקבוקים ופסולת אחרת שהשליכו במקום.אחד השערים, הסמוך לתור הגברים, חורק ומרעיש עולמות. רק לפני שבועות אחדים התקינו אותו וכבר הוא צולע.עשרים מעוכבים ממתינים בסככה, בהם גם אב וילדה קטנה. אחד מהמעוכבים מציג לנו אישור רפואי המציין שהבחור עבר בדיקות לב באותו בוקר. הוא טוען שהוא גם חולה סוכרת. אנו פונות אל מפקד המחסום ומבקשות לזרז את הטיפול בו. המפקד, סג”מ ד’, ענייני ואדיב, עונה שכבר העביר את פרטי הבחור לבדיקה והוא חייב לחכות לתשובה.אחד המעוכבים טוען שהוא מחכה כבר משעה 9 בבוקר. מפקד המחסום בודק ואינו מוצא את תעודת הזהות של הבחור. מאוחר יותר מתברר שהבחור עוכב בחווארה דרום התחמק משם וניסה לעבור אבל נעצר בחווארה צפון. תעודת הזהות שלו מוחזקת משום כך במחסום הדרומי. החיילים מדווחים שהוא ייעצר כנראה בגלל ניסיון ההתחמקות שלו.אחד המעוכבים הוא סטודנט מאל נג’אח, אוניברסיטה שתלמידיה מורשים בדרך כלל לעבור בלי קושי. בדיקת עניינו מעלה שהוא עורר חשד אצל החיילים ולכן החליטו להעביר את פרטיו לבדיקה.ליד המחסום מחכות נשים לבניהן או בעליהן שעוכבו לבדיקה.שני בעלי עגלות מחכים לבדיקה. תור של שבעה כלי רכב ובהם אוטובוס ושני אמבולנסים. אין כרגע חיילים בעמדת הבדיקה.המשאית לבדיקת מזוודות וחבילות אינה נמצאת היום במחסום. עובדים בה חשמלאים המתקינים גופי תאורה במחסום.15:15 הגיעה קבוצה גדולה של נשים ונוצר לחץ. הנשים מתקרבות עד לדלת המסתובבת ומפקד המחסום צועק עליהם לחזור לאחור. גם החיילת הבודקת אותן צועקת עליהן לחזור לאחור בכל פעם שהן מתקרבות אל דלת המסתובבת.15:30 אחרי עיכוב של כמעט חצי שעה התחדשה בדיקת כלי הרכב והעגלות. בינתיים הדלדל תור הממתינים ויש בו רק אנשים בודדים. מספר המעוכבים מגיע ל-29.15:45 שוחררו 14 מעוכבים בהם האב ובתו והבחור הסובל ממחלת לב.16:00 מגיע עוד גל של נשים. החיילת, קשוחה ולא נעימה, מגיעה אחרי יותר מחמש דקות כדי להתחיל בבדיקתן. היא קודם כל צועקת על הנשים שילכו אחורנית וכשהנשים אינן נענות לה, היא ניגשת אליהן ומזיזה אותן אחורנית. רק אז היא חוזרת לעמדתה ומתחילה לבדוק אותן. 11 מעוכבים נוספים משוחררים. אחד מהם מוחזר לשכם. מצטרפים עוד 2 מעוכבים. מחכים בסך הכול 12.16:30 אין עוד נשים בתור וממתינים רק גברים בודדים. אין גם מכוניות בתור. בסך הכול זהו יום שקט למדי במחסום. מספר המעוכבים מגיע ל-17. אחד מהם הוא נהג מונית שטוען שהחיילים סתם מציקים לו. בכל פעם שהוא עובר במחסום הם מעכבים אותו לשעות אחדות למרות שגילו יותר מ-35. יום קודם לכן עיכבו אותו שש שעות – בין 14-20 ואף כבלו אותו באזיקים. נשים מארגוננו ניסו לעזור לו ללא הועיל.פנינו אל סא”ל ראאד מהמת”ק. הוא שוחח טלפונית עם האיש ולאחר דקות אחדות הגיע למקום סגל נ’ שטיפל בעניין ביעילות ואחרי כרבע שעה האיש שוחרר והמשיך בדרכו.17:00 שוחררו חמישה מעוכבים. אחד מוחזר לשכם. נשארו 12.יש לציין לחיוב את החייל מ’. הוא אדיב ורגוע, מגלה אמפטיה כלפי הפלסטינים ונותן להם יחס של כבוד. כל זה תורם הרבה לאווירה רגועה במקום.לקראת סיום המשמרת הוא מפנה אלינו בחור צעיר בעל דרכון ירדני ותעודת זהות פלסטינית. הבחור בדרכו לירדן אבל אין לו אישורים מתאימים.טלפון למת”ק לא נענה אבל אנו רואות את הרכב של המת”ק בחווארה דרום. פנינו אל נציג המת”ק (סגן שאיננו יודעות את שמו) והא נסע צפונה ושחרר את הבחור.17:30 לקראת יציאתנו הביתה, פגשנו בחווארה דרום אזרח בריטי, יועץ תקשורת המגיע מדי פעם לשכם. עד כה עבר בלי קושי אבל הפעם החייל מעכב אותו. גם כאן פנה החייל אלינו וביקש שנעזור לאותו אדם לעבור.המחסום הדרומי בדיוק התקפל והחיילים עזבו את המקום. מכיוון שידענו שהצוות של המת”ק כבר אינו זמין, פנינו אל המוקד להגנת הפרט. הם נענו בסבלנות, שוחחו בטלפון ארוכות עם האיש והבטיחו לחזור עם תשובה.הם ציינו שיש קצין בכיר המטפל בעניינם של אזרחים זרים והבטיחו לפנות אליו. לא הצלחנו לגלות מיהו אותו קצין והאדם נסע אל המחסום הצפוני בתקווה שהתשובה אכן תגיע בהקדם.בזמן המשמרת ניגש אלינו בחור צעיר בעל כיפה אופיינית לבני עקיבא. מתברר שהוא תושב גוש עציון ומעוניין ליצור הידברות עם זרמים אחרים בציבור הישראלי. הוא פונה באדיבות ובעדינות רבה. מבקש לשמוע את דעתנו. הבחנו בבחור כבר כשהגענו אל המחסום וחששנו שיגרום חיכוכים ולכן נמנענו קודם לכן מכל קשר אתו.הוא טוען שאין זו הפעם הראשונה שהוא פונה אל נשים מארגוננו. בעבר קיבל יחס עוין מאוד והרגיש שהוא שנוא עליהן בעוד שהפלסטינים זוכים לאהדה רבה ולנכונות מצדנו להבין את הטרור והשנאה שלהם כלפינו. משהו כאן נראה לו בלתי מתקבל על הדעת. לא צריך לדעתו לזהות את כל המתנחלים עם הקיצוניים שבהם. רובם אינם חושבים כמו הקיצונים ויהיו מוכנים לפנות את ביתם אם זו תהיה החלטת רוב העם. הם סבורים שגישתנו שגויה ולא צריך לוותר בנקל על הגדה, אבל חשוב להם קודם כל ליצור הידברות עמנו כי אחרת אין לנו כל סיכוי להמשיך להתקיים כעם אחד.