חווארה צפון יום ב’ 22.11.04 אחה”צ משקיפות: מקי ש’, שרה ק, כליל ז’ (מדווחת) 13:00 – 15:00 התנועה במחסום דלילה. קר מאוד, לפרקים גשם חזק מתופף על סככות הפח.אנחנו ביחסי ידידות עם שתי החיילות בזכות היכולת המופלאה של מקי. שתיהן ילדות חביבות, הן מתעניינות בנכדים של מקי, שואלות אם אני נשואה ואם יש לי חבר. אבל במקביל הן מדברות בחוסר סבלנות ובגסות אל ה”בנאת” – וכשנשים נלכדות בקרוסלה אומרת אחת מהן: “אוף, איזה סתומות!”בהגיענו יש כבר 6 מעוכבים. הם טוענים שהם מחכים שעה וחצי, אבל החיילת מבטיחה שהם ממתינים לא יותר מ-25 דקות. בין המעוכבים שני מקרים רפואיים, המבקשים להראות לי את תעודות הרופא שלהם. האחד עבר השתלה של שיניים, נכנס הבוקר לשכם ללא בעיה, והוא מראה לי גם את הפתק מהרופא וגם את השיניים החדשות שלו. לאחר כאבי בטן או קלקול קיבה ופתק מהרופא. בשעה 14:00 שניהם השתחררו, אבל יש מעוכב חדש. בסך הכל חמישה. אבא ואמא עם תינוק שמבקשים לעבור לרמאללה מסורבים. החיילת אומרת שמיד שראתה את התינוקת על ידיו של האבא שיערה שבוודאי אין להם תסריך.שני נהגי מוניות שנלקחו תעודותיהם מסתובבים סביב המחסום. הם לא עוכבו ב”מכלאה”, אבל אינם יכולים ללכת בלי התעודות, שנלקחו בידי י’ הקצין. הוא חוזר ואומר להם בכל פעם, עוד מעט, עוד מעט. לטענתם, מהשעה 11.00 בבוקר. פניתי לנציג המת”ק שדיבר עם הקצין והשיב לנהגים את התעודות שלהם. החלפת המשמרת נמשכת כרבע שעה, ומצטבר תור אצל הגברים. ב 14.30 המשמרת החדשה עסוקה במשך זמן ארוך בסידור השורות, ותגרה קולנית פורצת בין הממתינים.גם הבנות עסוקות בלגרש את הגברים שמבקשים לעבור דרך תור הנשים. כשאנחנו עוזבות בשעה 15.00 אין מעוכבים.