חווארה, 2 בפברואר 2005, אחה”צ משקיפות: נורית ו’-ל’, הגר ל’, רוני ק’ (מדווחת)סיכום:זעתרה: – “בידול” לתושבי ג’נין שאינם מורשים לנוע דרומה;הבידול לא חל על תושבי שכם. – גזירה שלא שמענו עליה קודם מושתת כאן היום: פועלים פלסטינים שנוסעים ברכב ישראלי, נהוג בידי נהג ישראלי, מורדים ממנו ומעוכבים לשעתיים לפי פקודה מגבוה.חווארה: שקט על פני השטח לאחר האירוע מוקדם יותר היום – החדשות “בישרו” על מעצר שני צעירים עם מטענים; נהגים ועוברי אורח במחסום הדרומי סיפרו על עצירת הכניסה לשכם לכמה שעות;החיילים מילאו פיהם מים, כמו שעשו כל הימים האחרונים.כך או כך, במרבית הזמן תנועה מועטה מאוד של הולכי רגל במחסום, ייתכן שבגלל האירועים בבוקר.החיילים ממשיכים להתנכר ולהצר את צעדנו, מה שלא מאפיל על יחסם הגס והשרירותי,למשל, כלפי מי שצדו בחכתם כ”עבריין”, כמנוע או לא רשאי.בית פוריק: החיילים כאן מדווחים על כניסה לשכם עד 6:30, (יציאה עד 8:00).* מחסום נייד בשעות הערב בפנייה ליצהר –37 מכוניות ממתינות!זעתרה:14:00 זעתרה התנועה נראית זורמת; אין תורים.לעומת זאת, ברחבה שליד עמדת הבידוק מתגודדים 12 מעוכבים פלסטינים. הסיבה, לדברי המפקד: איסור על נסיעת פועלים פלסטינים ברכב ישראלי, עם נהג ישראלי, העונש: עיכוב של שעתיים.וממתי האיסור? – “מתמיד” / “מלפני 3 ימים” / “יש התראה”.המעוכבים מוחים שהם ממתינים כבר שעתיים – המפקד גורס מעט פחות – כל זאת בזמן שתעודותיהם לכאורה נבדקות; ואיפה הנהג הישראלי? הוא כבר נבדק ונעלם מן האופק..(מאוחר יותר, בערב, נתקלנו במקרה דומה,ראו בהמשך) 14:10 – טלפון למת”ק, פ. מבטיח לשלוח נציג מת”ק.המעוכבים, שמרגישים חסרי אונים, מבקשים אותנו להישאר בשטח, חוששים שיופקרו לגורלם.אנחנו נשארות, ובינתיים צופות ברכב משטרתי שמתוכו יוצאת קבוצה של טירוני משמר הגבול באיזשהו סיור לימודי, וגם ב-3 מתנחלות צעירות בשולי הכביש, שמצלמות אותנו בצהלה (שכנראה לא קהתה עמונה) –14:30 – נציג המת”ק אמנם לא הופיע, אך המפקד, שמקשיב לנו בסבלנות ובנימוס נענה לבקשתנו ומשחרר את המעוכבים לדרכם. אנחנו עוזבות.חווארה:כאן מספרים לנו על עצירת כל התנועה לזמן רב (שעה, שעה וחצי ואפילו שלוש), על מאות אנשים שהמתינו להיכנס לשכם, אחרי האירוע ב-11:30 (אינפורמציה חלקית בהחלט).14:45 – במסלול הכניסה למחסום שורה של נשים מקבצות נדבות.במחסום עצמו כ-50 איש ממתינים באזור הקרוסלות. (מספר הממתינים לא יהיה רב בהרבה גם בהמשך המשמרת, כנראה בשל אירועי הבוקר.) ניסיונותינו לתקשר עם הממתינים נבלמים במהרה בידי המפקד וחבר חייליו, ביניהם אוריה, שמסיגים אותנו ממקומות שונים במחסום, ומגבילים את הצפייה.ליד המכלאה ממתין מעוכב, סוחר ערבי-ישראלי; חטאו: נכנס לשכם עם תעודת זהות ישראלית. זהו ביקורו הראשון כאן, ולפי מבוכתו גם האחרון.לדבריו, לא ידע שאינו רשאי להיכנס ולצאת “סתם כך” משכם.ליד עמדות הבדיקה של כלי הרכב: תור של 10 כלי רכב ממתין לכניסה; מנגד נבדק אוטובוס יוצא. כל נוסעיו הורדו, המטען נבדק במתקן הבדיקה והאנשים ממתינים.באותו זמן עצמו שוהה חוליית חיילים במחסום הדרומי, שם היא עוסקת בבדיקה אקראית של תעודותיהם של הולכי הרגל בכיוון שכם.15:00 – המתנה האוטובוס יוצא לדרכו, אחרי 15 דקות . – ממש עכשיו מזהה הגר צעיר שמעוכב ליד מגדל השמירה. לידו עומד כל העת חייל. אנחנו יושבות וצופות בנעשה ממרחק.קשה לדעת מן המרחק הזה מה חטאו, וכמה זמן הוא יושב שם.15:10 – טלפון לנבואני בעניינו של הבחור, וגם בעניינו של הסוחר הישראלי שממשיך להמתין.15:15 – בדיקת כלי הרכב היוצאים ממשיכה להתנהל בעצלתיים. כעת נבדק עוד אוטובוס שנוסעיו כנראה סטודנטים.הסטודנטים יורדים, המטען נבדק מהר, הם מסתדרים בתור ומחכים – לא ברור למה.15:25 – האוטובוס משוחרר לדרכו.מגיע ג’יפ משטרתי. שוטר כחול מתחקר את הסוחר הישראלי- ולאחר דרשה חינוכית והזהרה, הוא משוחרר. אך הצעיר ליד מגדל השמירה ממשיך לשבת ולשבת.באזור הבטונדות של הולכי הרגל נעצרת אישה קשישה. ניכר שהיא חשה ברע, מתקשה מאוד לנשום וכמעט מתעלפת. נורית תומכת בה ומבקשת מהחיילים שיביאו מים. החיילים בעמדות הבדיקה של התעודות מתבוננים, אך מפנים גב במשך 5 דקות. נורית צועקת לעברם שהיא עלולה למות במחסום, ואז אחד החיילים, דווקא מאזור בדיקת המכוניות, מתעשת, מביא מים ואף נענה לבקשה להביא כיסא. לאחר מכן הוא מסכים לבקשה ‘לגייס’ את המכונית שבדיוק נבדקת כדי להסיעה. הוא אף שואל אם היא זקוקה לאמבולנס, אך האישה אמרה שממתינה לה מכונית בצד הדרומי. כל הכבוד לחייל זה שהבין כי עליו להיחלץ לעזרה והעז לצאת נגד הזרם.15:30 – הצעיר משוחרר.- אנחנו סופרות כ-21 מכוניות ממתינות ביציאה, אך מכאן קשה בדיוק לראות.15:40 – אל המחסום מגיע פלסטיני שתעודותיו – תעודת זהות, כרטיס מגנטי, תסריך, וניירות מסחריים אישיים – נלקחו אתמול בערב ולא הוחזרו לו. מסתבר שהאיש, תושב הכפר פונדוק דובר עברית רהוטה, הגיע כבר בבוקר לקבל את התעודות, אך פניו הושבו ריקם ומאז הוא מנסה את מזלו. כעת, אחרי 5 שעות, מצאו החיילים את תעודת הזהות שלו – אך מה עם שאר המסמכים?מכאן ואילך האיש נשאר במקום כשאנחנו מנסות בעזרת סדרה של טלפונים, בשורה התחתונה ללא הצלחה, לברר היכן מתגלגלות התעודות האלה (אחרי הכול תעודת הזהות עצמה נשלפה מתוך איזו קופסה, אפילו תסריך כלשהו נדמה היה שראינו שם..).(לחיילים, אגב, הייתה גירסה מעניינת: אתמול הם עשו “טובה מיוחדת” לאיש כשהסכימו שייכנס לשכם למרות השעה המאוחרת (9:00), אז פרשו על הכביש את כל חפציו וערכו בדיקה מדוקדקת.מרוב התרגשות וחיפזון האיש שכח לבקש את התעודות, אז מה-הוא-בוכה-עכשיו-כאילו לא הייתה זו חובתם להחזיר, כאילו אין איסור על החרמתתעודות.)15:45 – לרגע, וכאמור, נראה שפאטה מורגנה: החיילים מפשפשים באיזו קופסה, אך לא – אין שם מסמכים של האיש.15:55 – מתחילה נהירה של השבים הביתה.אך אזור הקרוסלות מדולדל מאוד ומספר היוצאים מועט.16:00 – טלפון חוזר ממורן מן המוקד ההומניטרי; נורית היא ש”צריכה” להסביר לו שיבדוק מי היה המפקד אתמול ומי החיילים, אולי מי מהם שכח את המסמכים בכיסיו.אך כאן מגיע הלוז של העניין: אוריה נמצא בסמוך ואנחנו מנסות בצורה תכליתית לגמרי להגיע איתו לשורש הדבר. אך לאוריה יש מדיניות, ניתוק הוא ניתוק – את מי מעניין אדם ש”נעלמו” לו כל התעודות? אז מה אם הפסיד יום עבודה, ויפסיד עוד ועוד?16:10 – ביציאה מן המחסום נעצרת אישה ומראה לנורית, אחרי שכבר התחלנו לטפל בעניין טלפונית, ילד שעומד נבוך ליד תור התעודות. הוא ללא הוריו, אך בידו צילום שלתעודת לידה.הבודקת סירבה לתת לו לצאת, וכמוה מפקד המחסום, וכך הוא עומד לו שם נבוך, לא יודע מה לעשות.עימו נער נוסף, בוגר יותר, שיכול לעבור, אך הוא ממתין לחברו. שניהם מג’מעין. נורית התקשרה לנ.,וכשניסתה להתקרב אליהם בין הבטונדות כדי לקבל פרטים נוספים, הגיח מפקד המחסום ואיים עליה שאם לא תתרחק יקרא למשטרה – וכל זה לאוזני נ. בטלפון. דרשנו שיטפל ו/או ישלח נציג מת”ק. – טלפון נוסף למוקד ההומניטארי – התשובה מתמהמהת לבוא,- טלפון לג. דובר המח”ט, עימו התנהלה שיחה ארוכה. הבהרנו לו שמשחק ה”דום שתיקה” של החיילים הוא אבסורדי. הם לא צריכים לנהל איתנו שיחות נפש, אך צריך שתהיה תקשורת מינימאלית עם מפקד המחסום, שכן הרבה דברים יכולים להיפתר ברמת המחסום, ואין מקום עם כל בעיה, ובעיקר הומניטארית לפנות למפקד המת”ק, לדובר המח”ט ואף מעל להם. מחינו גם על הקלות הבלתי נסבלת של עירוב המשטרה והזמנתה וכן על מעצר השווא מיום 30.1.06 לדבריו, חיילי המחסום נפגעו מדברים שמצאו באתר שלנו ואשר לדעתם הוצאו מהקשרם וסולפו, ואז החליטו (באישור מגבוה) לא לדבר איתנו. השיחה הסתיימה בבקשה שאינה משתמעת לשתי פנים להעלות את העניין בפני המח”ט ולהביא לשינוי. ג. הבטיח לפעול.בתום השיחה הטלפונית כבר לא ראינו יותר את הילדים.אולי בכל זאת שוחררו לדרכם הביתה.16:20 – ליד כלי הרכב: מספר כלי הרכב הנכנסים הידלדל.16:25 – נהג של כלי רכב רפואי מוחזר לאחור. הוא קולט את מבטי, מחנה את האוטו לרגע ובא לדבר איתנו, אך אז מסלקים אותו בגסות החיילים מן השטח, מבלי שהספקנו להבין איזו “עברה” עבר.16:30 – בתור הגברים הצעירים עומדות גם נשים; חפציהן נבדקים שם ביסודיות על השולחן. מכאן הן ממשיכות לתור מעורב, גברים-נשים, בדרך אל השלב הבא.3 נשים צעירות מחווארה ממתינות. לאחת מהן אין ת.ז. אלא דרכון ירדני, וכמו במקרים קודמים היא מעוכבת עד לבדיקה. היא אחת ממקרים רבים של פלסטינים מירדן שהתיישבו בשטחים לפני שנים, בעיקר בקשרי חתונה, אך ת.ז. נמנעת מהם בכוונת מכוון ולדרכונם לא מצורף שום אישור המאפשר להם לנוע ללא טרטור. לדבריה, עדה ר. החלה בבדיקת העניין. לבסוף התירו לה לעבור. – הפלסטיני שמחכה לתעודותיו מתרגז, אחרי הכול כל כך הרבה שעות הוא בזבז היום.אך החיילים שקטים ונקמניים. (עוד הספקנו לשמוע את א. עונה טלפונית לנ. שהאיש “הפקיר” את תעודותיו – וכי למה יפקיראיש שנסיבות חייו כניעה כולן, את תעודותיו?) 16:50 – לאחר שלאורך כל המשמרת לא היה במקום נציג מת”ק מגיע – לא ייאמן – מיודענו ד., נציג המת”ק.אך מהר מאוד מתברר שהוא לא בעניין של בירורים איתנו.הוא אמנם תישאל את א’ על גרסתו לגבי המסמכים, אך כשניסינו להשחיל מילה, משך אותו א. כדי להשמיע בפניו את עמדותיו.א’ עזב את המחסום לאחר שסוכם עם נ. ועם נציגי המוקד ההומניטארי שיבוא ביום א’ למת”ק וינסו לסייע לו.16:57 – צעיר מובא אל מתקן הכליאה; הוא נבדק גופנית – הדלת נשארת פתוחה. מיד אח”כ הוא נשלח למכלאה.בעצם, כבר היינו בדרכנו לבית פוריק.17:00 – אנחנו מחליטות לעזוב ולחזור מאוחר יותר. בית פוריק: 17:15 – 17:25 השהות כאן מזמנת חיילים לא מנוכרים.בבואנו השתרך תור של הולכי רכב שעבר מהר; כלי הרכב נבדקו בשני מסלולים.כאמור, הכניסה לשכם עד 18:30.17:30 – בחזרה לחווארה:14 כלי רכב ממתינים לכניסה;איננו רואות את המעוכב הצעיר – הוא לא במכלאה.17:35 – בפנייה ליצהר:37 כלי רכב בהמתנה!טלפון למת”ק, משאירות הודעה – מאוחר יותר חוזר אלינו א.שמודיע שאינו יכול לעשות דבר.18:10 – זעתרה: שוב אותו סיפור: 7 פועלים פלסטינים, תושבי סלפית שעבדו בבנייה בקרני שומרון והיו בדרכם הביתה מעוכבים כאן מזה כשעתיים יחד עם הקבלן / נהג הישראלי.הנהג, מתנחל מקרני שומרון, כועס מאוד – הרי יש להם את כל המסמכים. (הוא לפחות לא נטש, למרות שהורשה לעשות זאת.)המפקד מאזין לנו שוב ומשחרר את כולם.וזה כולל גם פלסטיני תושב שכם, מצויד בכל המסמכים, שהיה בדרכו הביתה לאחר שהחליף רכב בתל אביב. גם הוא עוכב זמן רב, בתוך החשכה.