13:30 – 16:15

13:30 מחסום בזק
עדין חם ויבש. אביך.

13:30 מחסום חמרה
עוברים הרבה פועלים באוטובוסים מכל גודל. אנשים מברכים אותנו מבעד לחלונות. המעבר מהיר.
אחדים מהחיילים יושבים בצד. נשמעים קולות של דיבורים וצחוק.
3 או 4 מהמכוניות שעברו נשאו סימנים בינלאומיים – או"ם, אוקספם (oxfam).

אחד מנוסעי מונית שהמתינה לידינו (בפרק הזמן שנחוץ ל 10 אנשים להסיר את חגורותיהם ולהשחילן מחדש), סיפר שהוא קורבן להוראתו של רבין (ז"ל) מימי האינתיפדה הראשונה. הוא היה נער, יידה אבנים, נתפס, ומאז העצם השבורה לא שבה למקומה הטבעי.

מפקד המחסום (מוכר לנו מהפעמים הקודמות) הגיע אלינו. הפעם כדי לשמוע על השיחה שהיתה לנו עם נוסעי אותה מונית. הוא רצה לדעת אם סיפרו משהו שקשור למחסום. שאלנו אותו אם קרה משהו שצריך היה לספר לנו – הוא ענה שלא! הוא גם ידע לציין שהוא חי בשלום עם כל הפעילות הצבאית שלו, ושכך יהיה גם בעתיד.

14:50  עזבנו

15:15מחסום תיאסיר
ממתינים: משאית בטון, משאית עם משאבת בטון, משאית קש, טנדר.
מכיוון מערב: שני מחסומי הכביש מורדים. הדוקרנים על הכביש – שלופים. כאשר מגיע רכב ממערב, זרועות המחסומים מתרוממות והדוקרנים נכנסים למחבואם אשר מתחת לכביש. סו"ס לאחר זמן רב, זכינו לחזות פעם נוספת בצעצוע הזה בשעת פעולה.

איש צעיר שיושב על שפת הכביש שמתחת למגדל התצפית. הוא אינו כפות ועיניו לא מכוסות. אף חייל לא מנע מאיתנו לעלות אל עמדת הולכי הרגל. מהקשר בקע קול: "תתנהגו אליהם בנימוס" (אלינו???). מפקד וחייל נמנעו מלענות על שאלות, ועם זאת הבנו שהצעיר "מבוקש", שהוא מחכה כ "שעה וחצי", ושהוא "יישב כמה שצריך". מי יקח אותו? איך יודעים שהוא ה"מבוקש"?  חייל הולך עם בקבוק שתייה ומושיט אותו למעוכב המבוקש.

15:50 עזבנו

16:15 מחסום בזק

7:10: הצתה מאוחרת: טלפון למת"ק: עונה פקידה, לדבריה לא התקבל אצלה שום דיווח על מבוקש שנעצר במחסום. בהעדר פרטים על הבחור לא יכולנו לברר עליו.