15:20 – 17:30

15:20 מחסום בזק – עברנו.

הגשם החזק שירד כל הבוקר שטף את האבק, הבריק את המדרונות ואת הערוצים, וזיכה אותנו במראות יפים של נוף וצבע.

סימני הכיבוש ומציאות הכיבוש לא נמחו עם הגשם.

15:40 מחסום תיאסיר

מכונית פרטית עם לוחית צהובה (ישראלית) עקפה אותנו בדרך אל המחסום, עצרה ליד עמדת הכביש, והמשיכה אל תוך שטח A (השייך לרשות הפלסטינית ואסור לכניסת ישראלים).

הלכנו על המדרכה אל מול עמדת הכביש (בתמונה משמאל). מפקד המחסום (עדיין חטיבת "כפיר") שאל מי אנחנו, בירר אם ידועים לנו הכללים, בירך אותנו ב "יום-טוב" והמשיך ב"עבודתו". היתה תנועה רבה, יחסית לשבועות הקודמים. הנהגים (לשני הכיוונים) הגישו תעודות, לעיתים נפתח תא המטען. החיילים משוחחים עם הנהגים. היתה תחושה של נינוחות. בניגוד למתח שחווינו בשבועות הקודמים. המכוניות ממזרח הועברו תחילה, מבלי להתחשב זמני ההגעה למחסום. כך נוצר תור (3-5) של מכוניות שהגיעו מכיוון תיאסיר/גדה, וזמן ההמתנה הגיע ל 10 דקות (זמן מבוזבז, למרות שבמונחי מחסומים הוא לא ארוך).

16:10 עזבנו .

16:45 חמרה

אין עומס, התנועה דלילה, אין תורים.

נוסעי המכוניות מברכים לשלום. החיילים ("כפיר") מתעלמים מנוכחותנו. בודקים את כל המכוניות שעוברות.

17:05 עזבנו

דרך אלון, כביש 578:

סוללת העפר הוגבהה. ניכרים סימני העבודה שבוצעה שם.

בשטח האימונים שממערב לדרך אלון, חיילים מתחילים בהקמה של מחנה אוהלים.

הרבה חיילים בדרכם לחופשת שבת ממתינים בצומת שליד הבסיס.

17:30 בזק – עברנו

על כביש הגישה למחסום בזק ראינו שני מובילים שעליהם 9D  מסורג וממוגן (באותו רגע אי אפשר שלא לחשוב על רייצ'ל קורי ז"ל).