חמרה, תיאסיר, יום א’ 22.8.10, אחה”צ
" ראמאדן לא הגיע לבקעת הירדן, כי לא קיבל תסריח והחזירו אותו במחסום" (אימרה רווחת בבקעת הירדן, כשאנשים לא מעטים מסבירים מדוע הם לא צמים).
תקציר
מחסומים נטושים – כמעט ולא מגיעים אנשים, חם (אם כי לא כמו לפני 3 ימים) מאוד והצום בלתי נסבל. בתנאים כאלה להטלטל מהאוטו-למחסום- ומהמחסום לאוטו – זה קצת יותר מדי, אז מי שלא דחוף לו – נשאר בבית.
12.30 – מחסום גיתית
ריק. אין חיילים במחסום ואין פלסטינים. רק שלושה מתנחלים התנחלו בתוך המחסום, ממש בתוך הבטונדות, כנראה ממתינים לטרמפ ובינתים נוהגים במחסום כבביתם. אדוני הארץ, אדוני הצבא.
הלכנו לראות את הריסות אל-פארסייה el pharsiya. מראה שקשה לעמוד בו: ערימות ושאריות של חיי אדם, ביניהם ניצבים אוהלים חדשים מבהיקים בלובנם שתרם הצלב האדום, ושגם עליהם יש כבר צווי הריסה. אל פארסיה מעולם לא קיבלה עד היום צווי הריסה, ואנשיה יושבים על אדמתם, (אדמה פרטית הרשומה בטאבו) למעלה מ-50 שנה. אז למה עכשיו? ידידנו פ. אומר שהמטרה היא ליצור רצף "נקי מפלסטינים" בין ההתנחלויות העיקריות באזור ולפתח את האזור ברוח הישראליות.
14.45 – תיאסיר
במשך שעה תמימה עברו אולי 20 כלי רכב משני הכיוונים. החיילים משועממים אך מפקדם מקפיד לשלוח אותם לבדוק רכבים ממתינים. מדי פעם מסתגר החייל שתפקידו לבדוק רכבים בתוך הבודקה הממוזגת ונועל על עצמו את הדלת. סבבה!
הפלסטינים ממתינים בשקט ב-40 מעלות, בשמש, במכוניותיהם הבלתי ממוזגות. המפקד קורא לחייל לצאת משם ולבדוק, ואז מתנער הבחור, לאט-לאט, לובש על עצמו את האפוד הקרמי ויוצא אל החום. כ-10 דק' עיכוב.
החיילים הבודקים את הולכי הרגל קוראים "ואחד-ואחד" גם כאשר ישנם רק 3 אנשים, וגם כאשר מדובר בילדים בני 8-10 והוריהם. גם הם מחוייבים לעבור לבד והם עושים זאת לאט ובהיסוס, שולחים מבטים מוטרדים אל החייל ורובהו. לא נעים לאדם מבוגר לעבור לבדו מול החייל המסתתר בבודקה ומול חייל שני שניצב ליד הקרוסלות ברובה מכוון. לבד מול הכיבוש זה דבר מעיק ומאיים, על אחת כמה וכמה כאשר אלה ילדים רכים….
החיילים ממש מתעקשים ואינם מאפשרים ליותר מאדם אחד להתקדם לעברם. מי שמעז לגנוב איזה מטר-שניים מוחזר מייד אחורה. הדבר מעכב מאוד את המעבר, כי הצעידה של 30 המטרים לעבר המחסום מתחילה תמיד רק עם צאת האיש הקודם מעברו השני של המחסום. לא הרבה, אך כשמדובר בקבוצה של 20 איש זה גורם לעיכוב לגמרי מיותר.
17.15-17.45 – מחסום חמרה
מעבר מהיר. אין עיכובים. הרבה חיילי סדיר שהפעם אינם מטרידים אותנו. מעט פלסטינים.חבר סיפר לנו שלפני 3 ימים עבר ילד פלסטיני במחסום עם בקבוק קולה והחיילים חמדו אותו. הילד ניסה להתנגד אך בסופו של דבר לא יכול להם והם לקחו אותו ממנו.
מחסום תיאסיר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ממוקם על על כביש 5799 - אחד ממחסומי הבקעה ששולטים על המעבר בין צפון הגדה לבקעת הירדן. זמן רב עמד ריק ריק ופתוח ולצידו רק שלט המזהיר מפני כניסה לשטח A. היה צמוד למחנה צבאי ישן – עכשיו הכול מוזנח. כמה כסף השקיעו כאן, וכמה שטיפת מח לחיילי נצח יהודה וכפיר. כיום קשה מאוד לעבור שם. עיכובים רבים. פעמים רבות לא נותנים למורים מטובאס לעבור לבקעה לכפרים כמו עין אל בידא שבהם בתי ספר מקומיים ועקב כך לא מתקיימים לימודים. יש ימים נוספים בהם המחסום נסגר. באופן כללי מחכים שם כשעתיים עד 4 שעות כדי לצאת לכוון הבקעה וגם כדי לחזור. הרבה פעמים הם נאלצים להשתמש במחסום חמרה שגם הוא מוביל אל טובאס והגדה אבל גם בו יש תור ענק וזמן רב לחכות. בעקבות פיגוע קטלני בחיילי הבסיס הסמוך בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים. (מעודכן למרץ 2025)
-