חווארה צפון יום רביעי 9 ביוני 2004 אחה”צ משקיפות: אילת ב. דבורה ל. (עייני דו”חות מבית איבא וחווארה דרום) הלכנו קודם כל לשבי שומרון לבקשת אחד הפלסטינים שפנה אל נ. נהגנו לשאלו אם נוכל להבטיח שאוטובוס שעזב זה עתה את בית איבא יעבור במחסום שבי שומרון מבלי לעצור שנית את כל נוסעיו. להפתעתנו זה עבד. אמרנו לחיילים שהאוטובוס עזב זה עתה את בית איבא ושהנוסעים נבדקו כבר. הם העבירו את האוטובוס למרות שהנהג עקף ונסע ישר לראש התור.בדרך לחווארה היה מחסום ארעי שלא ידענו על קיומו, לא בצומת ג’ית (ששם מוצב מחסום לעתים קרובות) אלא כ-200 מטר משם. לא היו מעוכבים.הגענו לצד הצפוני של מחסום חווארה ב-11:45 ומיד הודיעונו כי המקום הוא “שטח צבאי סגור”. בקשנו לראות את הצו המודיע על כך אבל לחיילים לא היה צו כזה! (חיילים משתמשים לעתים בתחבולות מעין זו בניסיון לסלק את נשות מחסום WATCH מן המקום). אילת נתבקשה להציג את תעודת הזהות שלה כאשר עברה במחסום. (ישראלים בדרך כלל אינם מתבקשים להציג תעודת זהות), אחר כך סירבו החיילים לדבר אתה והיא עזבה את המקום ועברה לצד הדרומי של המחסום.רק מעוכב אחד ואנשים מעטים חיכו בתור. נראה שהסטודנטים בחופשה. 9 כלי רכב שניסו לצאת משכם ושתי משאיות המחכות להיכנס אליה. 16 מוניות ושני טרנזיטים חנו במגרש החניה של כלי הרכב המופקעים.ארבעת החיילים בתפקיד לא הספיקו כדי לנתב את התנועה ביעילות, אבל היו יעילים דים לניתוב תנועת הולכי הרגל. בכמה מקרים נאלצו מכוניות לחכות לפחות שעה כדי לעבור. הולכי הרגל שלא היו להם אישורים נשלחו חזרה מיד ולא ניתנה להם אפילו האפשרות לחכות לבדיקת פרטיהם בטלפון. כמה אנשים בקבוצת הגיל 16-35 (הנופלים בדרך כלל בקטגורית החשודים כסיכון פוטנציאלי על ידי רשויות הצבא) החזיקו בתעודות רפואיות שאישרו כי היו בשכם למטרות בדיקות רפואיות. הם לא הורשו לעבור משום שלא היה להם אישור. נאמר לי כי כל אחד יכול לקנות אישור רפואי כזה ב-10 ₪. החיילים היו קשוחים מאד ובלי שום רצון לעזור. יש להם דעה משלהם ועל פיה הם מנהלים את העניינים.המעוכב היחיד שהיה שם כשהגענו היה מוכרח (לדברי החיילים) לעקוף את המחסום בדרכו לשכם ועכשיו, בדרכו חזרה, הוא רוצה לעבור דרך המחסום. לכן, למרות שבדיקת תעודותיו הסתיימה זה מכבר, החליטו החיילים שלא כצפוי לעכב אותו בתור “עונש”. (חוקיותו של עונש כזה מוטלת בספק בלשון המעטה). יותר מאוחר אמר לי הנער כי הוא עובד בספריה בשכם וכי לא עקף את המחסום אלא עבר בו אחרי שתעודת הזהות שלו נבדקה. כשאמרתי כל זאת לחייל הוא ענה כי החיילים האחרים מספרים סיפור אחר והוא מאמין לחבריו יותר מאשר לפלסטינים. שום דבר לא שכנע אותו וגם לא את נציג המת”ק במקום.מבין שלושת המעוכבים שהוחזקו מאוחר יותר אחד היה נהג של רכב השייך לארגון צדקה פלסטיני שלא עצר כאשר עבר בצד הדרומי של מחסום חווארה ונעצר על כן כשהגיע לצד הצפוני, לשני לא היה אישור אבל שהצליח לשכנע את החיילים לבדוק את פרטיו והשלישי – נער צעיר שהסתובב סביב המחסום ושוחרר לדרכו די מהר.