יאסוף, עזון עתמה
9:45 יציאה מתחנת הרכבת ראש העין.
10:30 צומת תפוח במגרש נראה חייל אחד. היעדר נוכחות צבאית גם בתחנת האוטובוס.
10:40 יאסוף
הגענו היום ליאסוף בעקבות כריתת 36 עצי זית בידי מתנחלים באחד מלילות השלג בשבוע שעבר. ידיעה על כך הושמעה ברדיו, הופיעה בהרחבה בעיתון אלאיתיחאד וצוטטה ברשת ע"י פתחיה. שם צויין שנכרתו 170 עצים.
אנחנו נפגשים עם ראש המועצה. מיד בבואנו הוא מגיש לנו הודעה כתובה בערבית על האירוע ששלח לרשות, למשטרה ולמשרד החקלאות הפלסטינים. נאדים מתרגם את נוסח ההודעה שתוכנה (בקצרה) הוא: "מתנחלים כרתו 37 עצי זית מניבים עד לשורשיהם, במרחק שני קילומטר מהכפר. העצים היו שייכים לארבעה בני משפחה אחת. אחד מתושבי הכפר גילה את הפשע כשיצא לבדוק אם חלקת האדמה שלו נפגעה מהשלג. היות ואיש לא ראה את המתנחלים בפעולה, ניתן לשער שהכריתה נעשתה באחד הלילות שבין 5 – 7 בינואר. באותו מקום נכרתו עצים גם לפני שלושה חודשים. לאחר הודעה, הגיע למקום נציגי המת"ק והמשטרה הישראלים. הם בדקו ומצאו שנכרתו 36 עצים. תלונה בצרוף צילומים הועברה למת"ק ולמשטרת אריאל .אנו מקווים שהמעשים הנפשעים של המתנחלים שמתנקמים בעצים בצורה כה פרועה, לא יישנו".
אז מניין המספר – 170 עצים כרותים – שמופיע בעיתון בערבית? לא ברור אם המספר הזה מוטעה או שראש המועצה, מטעמים השמורים עמו, מנסה להוריד להבות. לדבריו, בשלב הראשון נכרתו "רק" 80 עצים, כך שהסך הכולל של עצי הזית של יאסוף שנכרתו בשני השלבים הוא 117. בהודעתו לרשות הפלסטינית הוא אינו מתייחס למספר העצים שנכרתו בפעם הקודמת וגם לא למספר הכולל, הוא גם נמנע מלציין את ההבדל (המזערי אומנם) בין מניין עצי הזית שנכרתו שנקבע ע"י הכפר, לעומת המניין שנקבע ע"י משלחת המת"ק והמשטרה הישראלית, מה שמוריד, לטענתם, את ס"ה העצים שנכרתו הפעם מ-37 ל-36. איזו קטנוניות…
בשיחה אתו מונה ראש המועצה את הוונדליזם של מתנחלי תפוח בעבר: גניבת עזים, פיצוץ גלגלי מכוניות, עקירת סככות, והמעשה החמור ביותר – הצתת המסגד. אבל הוא מדגיש שהמעשים הללו הם נחלת העבר ומתנחלי תפוח אינם מציקים להם עוד. גם לגבי כריתת העצים העכשווית, הוא נזהר מלהאשים את מתנחלי תפוח המתגוררים בשכנות כה קרובה: "אין לנו קצה חוט, איש לא ראה את המבצעים".
ולנו לא נותר אלא לקוות שראש המועצה אכן מכיר הפעם בחפותם של מתנחלי תפוח ולא מחפה עליהם מחשש לנקם מצדם.
אנו בדרך לעזון עתמה דרך הכביש החדש כדי לבדוק את התקדמות הגדר (החוֹמה, ליתר דיוק) ולברר מתי יועבר המחסום אל משכנו החדש. החומה כמעט שהושלמה. עתה עוסקים פועלים רבים בהתקנת גדר ברזל גבוהה מעליה. עוד הוצאה כספית של כמה מיליונים, אבל מי סופר. להפתעתנו, ליד הכניסה לשערי תקווה הכביש נחסם. נאדים, שאין כמוהו בקיא בכבישי הגדה , חוזר ומנסה לעלות על הדרך הישנה אך היא חסומה משני צדדיה. צעיר פלסטיני המהלך ברגל בשביל צדדי מספר לנו שמחסום עזון עתמה אינו עובר לשום מקום. הוא פשוט בוטל. מעתה, עובדים בעלי מזל שבידיהם רשיונות וממהרים לעבודתם בישראל יאלצו כנראה לנסוע דרך חבלה, בכביש התת-קרקעי לקלקיליה, תוספת של מינימום חצי שעת נסיעה, ומשם דרך מחסום איל יעברו לישראל. ניתן רק לשער כמה שעות שינה יוותרו מעתה לעובדים מעזון עטמה שיאלצו להקדים עוד יותר את צאתם מביתם בשעות הקטנות של הלילה, עד כמה יעלה רף הצפיפות וזמן הבדיקות במחסום לאור תוספת האנשים, וכמה עלבונות ועוגמות נפש יאלצו לספוג האנשים שעליהם לעבור יום יום את דרך הייסורים הזו תמורת הפרוטות השחוקות שיקבלו עבור עבודתם. אבל למי באמת איכפת.
11:45 ראש העין.
כפר יאסוף
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מעודכן למאי 2019:
יאסוף (כ-2,500 תושבים) והכפר השכן איסכאכה (1,500) סובלים מאספקת מים נמוכה והזרמה לא רציפה - למרות שהאוכלוסייה הוכפלה ויותר מאז הסכמי אוסלו, 12 קוב שנקבעו ב-1996 מוזרמים לחלופין בין שני הכפרים, קיץ וחורף, ולפעמים אף פחות. היתרים להשלמת המסיק ניתנים רק לימים אחדים, לעתים קרובות יש חסימות בדרך למטעים והמתנחלים, בעיקר מתפוח, מנסים לגרש את המוסקים. מ-2016 ההתנחלויות הורחבו פי שלוש משטחן המקורי, וההתנכלויות רבות - כולל השחתת מכוניות וריסוס כתובות על המסגד. המתנחלים מכפר תפוח השתלטו על קרקעות השייכות לתושבים ושתלו עצים משלהם, והצבא אינו מאפשר לכפריים להתקרב לחלקות אלה.
-
עזון-עתמה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע 1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.
מעודכן ליוני 2021
Apr-11-2019עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
-