חזרה לדף חיפוש דוחות

כפר ת’לת’, נבי אליאס

מקום או מחסום: א-נבי אליאס כפר ת'לת'
צופות ומדווחות: משתתפות מיקי פישר ומרים שיש (מדווחת)
20/01/2015
| בוקר

כפר תולת- 9:00

אנו נפגשות בבית המועצה עם פ.ש ראש הכפר וא. פ המזכיר.

א.פ מספר שלפני כחודשיים הם קיבלו צו צבאי (העתקו בידינו), המורה על הפיכת12,000 דונמים 2 באיזור לשטח צבאי, 224 דונם מתוכם שטחים של כפר תולת, ולאחר מכן הבהרה כי בפועל ובמוצהר הם מיועדים להיאחזות "אל-מתן" (שהוכרה לא מזמן כהתיישבות חוקית) לצרכי בנייה, תיירות ולשטחים ציבורים כמו גנים ובתי ספר. הכל לרווחת ההתנחלות, שהיום יש בה מספר קרוונים בלבד. הנושא הזה כבר בטיפול משפטי כך שלא נכנסנו לזה.

(ציטוט מוואלה  20.12.2014 "…המדינה מתכוונת להכשיר את המאחז הלא-חוקי אל-מתן, הסמוך להתנחלות מעלה שומרון, להכשירו ולהכיר בו כ"כפר אמנים" – כך נודע לוואלה! חדשות. זאת, לאחר שבשבוע שעבר אישר ראש המנהל האזרחי, תא"ל מוטי אלמוז, את מתן חותמת הכשרות לאל-מתן. כ-20 משפחות מתגוררות במאחז, שהוקם בשנת 2000 על אדמות מדינה אך לפי דו"ח המאחזיםשל עו"ד טליה ששון, המקום לא קיבל אישורים רשמיים ממשרד הביטחון או מהממשלה, ומוגדר כמאחז לא-חוקי. עם זאת, הדבר לא הפריע למשרדי הממשלה להשקיע 850 אלף שקלים בהקמת תשתיות במקום, כשמרבית הכסף מומן על ידי משרד הבינוי והשיכון").

הנושאים שבקשו אנשי הכפר להעלות:

1.      השער המשמש את כפר תולת הוא 1262, שער עונתי שנפתח לאחרונה למשך שבועיים, בשבוע האחרון של דצמבר ובשבוע הראשון של ינואר ורק בימים ראשון עד חמישי. באותם שבועות ירדו ממטרים חזקים מאוד, במשך שבוע אחד האנשים לא יצאו לשטחים. הם ביקשו שהשער יפתח למשך שבוע נוסף לצורך עבודות עונתיות אך עד היום לא קיבלו כל תשובה.

2.      לאחרונה אנשים מקבלים אישורים לשערים שלא ביקשו, כלומר לשערים רחוקים שאין מהם אפשרות לגישה לאדמתם. לדוגמה הם קיבלו היתרים למעבר אליהו 109 ולמחסום  חבלה שאינם קרובים כלל וכלל לאדמתם. הם הגישו בקשה לשינוי  לפני 3 שבועות אך עד היום לא קיבלו תשובה. 

3.      הם מבקשים שיותר להם להיכנס עם הרכבים שלהם אל האדמות  על מנת לקצר את זמן ההגעה והובלת ציוד חקלאי לעבודות העונתיות שלהם. הם מדווחים שהותר להם לעבור עם טרקטורים אך גם זה תלוי פעמים רבות בחיילים וגם לא לכל אחד יש טרקטור.

4.      הם מבקשים שהשער יפתח בסוף השבוע כך יוכלו האנשים להתפנות לעבודה החקלאית ומביאים כדוגמה את שער 1360 וואדי ראשה, שנפתח כל שבת.

5.      ב-2014 הוגשו דרך המועצה 143 בקשות לכל השנה, 106בקשות לעונת המסיק ורק 82 בקשות נענו בחיוב, מספרים אלה מייצגים הרעה ניכרת במתן ההיתרים.

 נבי אליאס- 11:15

נפגשות עם ג'.ח ראש הכפר ועם ב.ח עוזרו.

אנשי הכפר מלינים על איטיות במתן תשובות לבקשות האישורים, כך לדוגמה אחד האנשים מספר שהגיש בקשה כבר לפני חודש וחצי ועד היום לא קבל תשובה. לחקלאים מנועי השב"כ הובטחה פגישה עם המנהל הישראלי כדי שיבקשו ביטול המניעה לצורך עבודה בשטח החקלאי, הבטחה עדיין לא קוימה.

בעיית הביוב חמורה ומדאיגה בכפר, שכבר אין לו יותר שטחי בנייה ריקים, ותוכנית המתאר שלו, שבלעדיה אי אפשר להתחיל ולעסוק בבניית תשתיות ביוב חדשות, מתעכבת ומעוכבת במכוון ברשויות הישראליות כבר שנתיים.

נבי אליאס "חבוקה-חנוקה" בין אלפי מנשה שנבנתה על אדמות שהיו שייכות לנבי אליאס  מדרום וצופין  מצפון. כל רזרבות הבנייה מומשו בבניה של 4-3 קומות בהן מצטופפות משפחות בנים ובני בנים. גם בנבי אליאס עומדת לדיון בבג"צ עתירה להזזת הגדר כדי להשיב לכפר את אדמותיו החוקיות, גזל אותו מנציחה הגדר. חלק מתוואי מהגדר השתנה,  עם הזזת הגדר של ג'יוס והאדמות האיזור זה הוחזרו,  הם רוצים להמשיך לפעול ולעמוד על שלהם.  

אנחנו עולות לגג הבניין ולעינינו נגלה מראה הנוף הפסטורלי של מטעי זיתים  מטופחים ושדות ירוקים בסמוך, מראה הנחתך בסכין הגדר, מטעי הזיתים מעבר לגדר נטושים לרווחת תושבי אלפי מנשה. בעליהן החוקיים נאלצים ללכת ברגל 3.5 ק"מ על מנת להגיע ולעבד אותן.

תיאור מיקום

  • א-נבי אליאס

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • א-נבי אליאס  נבי אליאס הוא כפר פלסטיני בגדה, ממזרח לקלקיליה על כביש 55, צפון-מזרחית להתנחלות אלפי מנשה ומערבית להתנחלות קרני שומרון ולעיר הפלסטינית שכם. נכון לשנת 2016 חיו בכפר 1,458 תושבים.

      ליד הכפר נמצא המקאם (מבנה לזכר קדוש) נבי אליאס - הנביא אלישע. עד שנת 2021 חצה כביש 55 את הכפר. בשנה זאת נסלל כביש עוקף על כרמי זיתים שהופקעו מאנשי הכפר. יצא שהחקלאים נותרו עם חלקות זיתים קטנות שאין אליהן גישה ולא ניתן לטפל בהן. התושבים הפגינו נגד הכביש במשך מספר שבועות, בתמיכה של פעילים מארגוני השלום, אבל דבר לא עזר והכביש הוא עכשיו עובדה קיימת.

      הרחוב הראשי של הכפר היה מרכז קניות לכל תושבי האזור כולל למתנחלים, ואפילו משגיח כשרות ראינו פעם באטליז הסמוך לדוכן הפלאפל.. הכביש העוקף לטענת הסוחרים פגע בתנועת הקונים ובפרנסתם ואילו אחרים טוענים שעכשיו דווקא יש יותר קונים כי החניה קלה יותר.

      התנחלויות אלפי מנשה וצופים נוגסות באדמות הכפר מצפון ומדרום ומתקרבות אליו יותר ויותר. הגדילו לעשות תושבי אלפי מנשה, ששולחים את עודפי מי השפכים שלהם מבריכות החימצון לעבר אדמות נבי אליאס, שמגיעים גם אל הבתים.

      תושבי הכפר ידועים בהיותם שוחרי שלום. במשך שנים לא נצפתה כל פעילות עוינת כלפי העוברים והשבים. נהפוך הוא, תמיד התקבלנו בסבר פנים יפות, והיינו עוצרות שם לאכול פלאפל טעים וזול.

       
  • כפר ת'לת'

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • כפר ת'ולת (בערבית: كفر ثلث) הוא כפר פלסטיני במערב השומרון, בנפת קלקיליה לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מתקופת הברונזה הקדומה. בעיירה נמצאו ממצאים המתוארכים לתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית. הכפר נמצא על כביש 446, מדרום לעיירה עזון וצפונית לנחל קנה. אוכלוסיית כפר ת'ולת מונה 5,606 תושבים (2017).

      לאחר הסכם אוסלו, חלקו הדרומי הבנוי של הכפר סווג כשטח B , שהוא כ11% משטח הכפר, אך כמעט כל השטח החקלאי סווג כשטח C.

      ישראל החרימה 367 דונם מאדמת כפר ת'ולת, ומכפר ערב אל חולה השכן, לצורך בניית קרני שומרון, גינות שומרון, מעלה שומרון ועמנואל, וגם להקמת הגדר (שפיצלה את הכפר), ומנעה מתושבי הכפרים להגיע לאדמותיהם הקרובות להתנחלויות.
      השלטונות הכריזו על האזור כשמורת טבע וכך יכלו למנוע גישה או כל עיבוד אדמה שישנה את אופי המקום.

      הצבא והמתנחלים ממשיכים להציק לפלחים הפלסטינים, המבקרים באדמותיהם, מתקיפים את צאנם הורסים את העצים וכל גידול אחר, עוקרים עצים ולא מונעים את זיהום מקורות מים במי ביוב, כדי לגרום לפלסטינים לנטוש את המקום.

      מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/qalqiliya/pdfs/vprofile/kufrthulth_vp_en.pdf

לתרומה