חזרה לדף חיפוש דוחות

משטרת ביתר עלית: כמה זמן לפלסטינים זה "תיכף" יהודי?

מקום או מחסום: אזור עציון / גוש עציון*
צופות ומדווחות: חנה בר"ג
14/08/2023
| בוקר

מה יותר הגיוני מלהקים תחנת משטרה במקום שלחלק מהמתלוננים (הפלסטינים) אין גישה אליה? את השאלה הזו צריך לשאול בכל פעם שמשקיפים במשטרת ביתר עילית. את הצורך בהקמת התחנה הזו הסבירו בטקס הפתיחה שלה: הקמת תחנת עציון, הנה תולדה לדרישה גוברת והולכת מצד התושבים המתגוררים באזור גוש עציון לקבלת שירותי משטרה מתחנת משטרה. במדינת אפרטהייד אין בגוש עציון אלא יהודים – היתר כעלים נדפים ברוח.

מאז שהיינו במקום בפעם האחרונה נבנתה כניסה “אלגנטית” לפלסטינים המבקשים להיכנס לביתר עילית. שני מסלולים – אחד לבעלי “כרטיסיה” והשני לכניסות חד פעמיות. פועלים פלסטינים המבקשים לעבוד בביתר עילית אינם זקוקים לאישורים. אבל עיריית ביתר עילית לא מוכנה לתת לאנשים להיכנס “סתם ככה”. 25 ₪ נגבים מהפועלים עבור כל יום עבודה – “דמי ביטחון”, ע”פ ההסבר של הקב”ט. “צריך להתגונן לא? ביטחון עולה כסף” מה יש להגיד על זה??? הרבה מאוד פועלים עוברים במקום.

ההולכים למשטרה פטורים מדמי הביטחון. אבל סתם ככה להלך בהתנחלות? לכן צריך לבקש מהשומר בכניסה שיזמין ניידת שתלווה מתלוננים לתחנת המשטרה. מחכים ומחכים עד שניידת מגיעה. חשבתם שהמתלוננים נוסעים בניידת? כמובן שלא. הם צועדים ברגל מאחורי הניידת המלווה אותם לתחנת המשטרה. “מחזה” משפיל שקשה לצפות בו. מי המציא את הזוועה הזו?

היום היומנאי בתחנה היה שוטר ששפת אימו ערבית. נעים הליכות אך חסר יכולות. אישה פגועת נפש דרשה את כל תשומת הלב ויֶדע לטפל בפונים כאלה. המהומה הייתה עצומה. לבסוף הוא התפנה לטפל בפלסטינים שבאו להגיש תלונות. החוקר בערבית לא היה נוכח אך “תיכף יבוא”. על כמה זמן מדובר ב”תיכף”? ע”פ איזה שעון מתנהלים במשטרה? אחרי קרוב לשלוש שעות החוקר הופיע וגבה את העדויות. אותי ביקשו, אומנם בנימוס, שאצא מחדר ההמתנה “כי צפוף פה”. צפוף לא היה אבל יצאתי אל החום הכבד. מי אמר שמשמרת כזו צריכה להיות כיפית!

אחד המתלוננים היה פלסטיני אב לילד בן ארבע, שנדרס ונפגע קשה ממכונית נהוגה בידי מתנחל שברח מהמקום – תאונת פגע וברח. האב טוען שהדריסה הייתה ממניעים לאומניים ואילו הרשויות רוצים להתייחס למקרה כתאונת דרכים רגילה. האיש נשלח מהמת”ק הישראלי בעציון למשטרה להגיש תלונה ואילו המשטרה החזירה אותו למת”ק – סביבון של חנוכה. למזל כולם שלומית ונתניה היו במשמרת בעציון ושלחנו את האיש אליהן. פנינו לאנשי קשר במנהל האזרחי שיצאו לדבר עם האיש – אך העמדה העקרונית שהמקרה הוא תאונת דרכים ולא מעשה לאומני בעינה עומדת.

 

  • אזור עציון / גוש עציון*

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.

      היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.

      במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות  אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.

      חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים  (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.

      בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר)  העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.

       
לתרומה