מחסום בית לחם, אל-ח’אדר, משמרת בוקר 5/2/2004 מחסומאיות: נעמה כ, הדס ב”א, ענת הגענו למחסום בית לחם ( 300 ) בשעה 06:30 לעוצר מלא שהוטל על בית-לחם. המחסום היה סגור לחלוטין למעבר, פרט לנציגי .UN מפקד המחסום היה מאוד עוין לנוכחותנו, דרש מאתנו להתרחק מהמחסום (“מחשש לירי צלפים”) וסירב לענות על שאלותינו. בשעה 07:00 התבצע חילופי משמרות במחסום ואנחנו יכולנו להתקרב לעמדת החיילים במחסום. שתי נשים מטעם ה- UN ליוו קבוצת ילדים למחסום, בדרכם לביה”ס. החיילים אפשרו לילדים לעבור. בעקבותיהם פנו קבוצת ילדים פלסטינים (בלא ליווי מבוגר) לחיילים בבקשה לעבור ואלה סירבו. לשאלותינו ענו החיילים שרק ילדי UN יכולים לעבור…(“אז לא ילכו לביה”ס יום אחד, מה יש”). בשעה 08:00 הגענו לאל-ח’אדר. לא היה במקום נוכחות של צבא, אך נאמר לנו שהצבא היה במקום בין 07:00 ל-07:30 וסגר את המקום לתנועת רכבים. מעדות של פלסטיני שפגשנו במקום, הוא סיפר לנו על תקרית שהתרחשה ביום שבת, 31/1/2004, בשעה 16:00, בקונטיינר (מחסום ואדי נאר) – שוטר מג”ב הכה קשות בחור פלסטיני ופגע במכוניתו. הצעיר הפלסטיני, פונה לבית החולים. עוד דיווחו הפלסטינים על ירי של צה”ל באל-ח’אדר במהלך שישי-שבת. את הכניסה לאל-ח’אדר חוסמת סוללת עפר שהקים צה”ל. כתוצאה מכך נאלצים הולכי הרגל – נשים, זקנים, ילדים, הורים שנושאים תינוקות בזרועותיהם – לטפס על סוללה זו – היא דרך המעבר היחידה. בימי גשם הסוללה הופכת למכשלה קשה עוד יותר ולסכנה ממשית במיוחד בשל המדרון הרטוב והחלקלק. התקשרנו למוקד ההומניטארי של צה”ל בבקשה לסדר במקום מעבר להולכי רגל. בחור בשם יובל ענה לפנייתנו ואמר שהוא יחזור אלינו עם תשובה. נכון לעכשיו, לא שמענו ממנו… הדס.