סוסיא - "אנחנו תחת שליטה ישראלית מלאה למי נפנה מי יגן עלינו?"
המשמרת הוקדשה לביקור בסוסיא שאנשיה סבלו ביום שני בערב ממתקפה קשה מאד של מתנחלים, ושלחו לנו סרטון מזעזע על שהתרחש בלילה ההוא.
אבל התחלנו במפגש עם אדם שחי בישוב קטן באזור רמאדין, כדי לתת לו בשנית כסף למצרכים. לדבריו כוח הקניה אצלם גדול יותר ויצליח לקנות יותר מזון בכסף הזה. האיש שדוף ממש, לא רוצה לדמיין איך נראים אשתו וילדיו.
בדרך לדהריה, שכניסתה חסומה, ראינו חסימות עפר בכל הדרכים החלופיות לדהריה כדי למנוע כניסה אליה. ובכל זאת הצורך לחיות חזק מהכול ולא ניתן לחנוק את החיים של כל כך הרבה אנשים. אז ראינו הרבה מאד מכוניות מפלסות להן דרך בדרכים לא דרכים (תמונה) .
הכול מנוטר בטוח, בגלל הקרבה למחסום אבל כשהטפשות והאכזריות מושלות בכיפה, ככה הכול נראה. בדרך מתקשרת ראניה מפוקיקיס ומספרת שמכונית חוקית של המשפחה שהיה לה עד עכשיו אישור לנוע בין ישובים באזורם, לפתע לא הורשתה לנסוע מביתם לבית עווא או לדורא, משמע מחסומים פנימיים גם.
התקשרתי פעמים רבות למת”ק ו”סוננתי” כל הזמן. אולי רשום להם של מי מספר הטלפון הזה. בעצה אחת עם חנה בר”ג, חיברתי בינם לבין “יש דין“, כי חנה ספרה לי שבמקרה דומה במקום אחר בגץ פסק לטובת הפלסטינים. נקווה שגם הפעם הצדק ינצח.
הגענו לסוסיא. ושם מספר לנו ע’ שבלילה שבין שני לשלישי בסביבות 9 קיבל טלפון בהול משכנו. הגיע המתנחל שםטוב לוסקי, הגר באזור אתר סוסיא הקדומה, רכוב על סוסו. בתחילה הגיע לבד, .החל לצעוק ולקלל את נסר נוואג’עה.
איים: “אהרוג אותך, אתה חייב לצאת מכאן!” ושלף סכין. אחר כך שוחח עם מישהו בטלפון ואז הגיע אחיו של ינון לוי על טרקטורון גדול עם קבוצה גדולה של אנשים, שמונה בערך, כשהם מאיימים, מפחידים את הילדים ומשתמשים במילים איומות.
אחר כך הגיע טנדר ובו אנשים רבים בחושך לא ניתן היה לדעת את מספרם בבירור. הצטרפו לרוכב על הסוס ולטרקטורון והחלו במסע הרס. כיתרו את בית המשפחה, שברו את הרכב, השחיתו את מכלי המים, זרקו אבנים על הבית וממש ניסו להרוס הכול.
פתאום הגיעו 6 או 7 מכוניות, מהם ירדו כ-30 איש. צעקו ותקפו את נאסר חאג’ ח’ליל.
“הזעקנו את המשטרה,” מספר ע’. היא הגיעה אחרי שעה וחצי. בינתיים התפצלו הפורעים לשתי קבוצות. חלקם תקפו וחלקם שברו חלונות ומצלמות. כך המשיכו במסע ההרס לכיוון סוסיא הקדומה. כשהמשטרה הגיעה סוף סוף הם נפוצו לכל עבר.
“הגשנו תלונה,” אומר ע’. “שלחו אותנו למיתרים (מועצה אזורית דרום הר חברון) ולקחו מאיתנו עדות. מכיוון שהאנשים לא היו רעולי פנים יכולנו לתת למשטרה פרטים מדויקים על זהות הפורעים. כלומר המשטרה יודעת בדיוק מיהם.”
אבל הם לא עצרו איש כמובן.
למחרת בבוקר שוב הגיעו שוטרים וצילמו את ההרס ואת הרכב המושחת, חיפשו גם טביעות אצבעות.
בלילה הבא הגיעו חיילים. “שלום, מה נשמע אצלכם? מה קורה?יש בעיות?” שאלו.
יצרו מראית עין של בדיקה ושמירה. אומר ע’
הם לא באו בכנות לעזור. כי ראיתי ממול מכוניות של מתנחלים ואיש לא אמר להם דבר.
“הכול הצגה,” הוא אומר. “נהיה עוד יותר מסוכן לחיות כאן. יש לנו זקנים, ילדים וחולים והם מותקפים כל הזמן. אנחנו תחת שליטה ישראלית מלאה. למי אני אפנה? אני צריך להגן על ביתי וילדיי לבד. אין שום התחשבות בחיי אדם”.
השאלות לעניין, נשאלות .מענה אין. התשובות המתבקשות מדאיגות מאד. (מצרפת את הסרטון שקיבלנו על האירועים שבלילה המדובר.”
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Daphna JungMar-16-2025סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
-
מחסום / צומת דורא-אל פוואר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
באזור דרום הר חברון: צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021Daphna JungMar-16-2025סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
