סוסיא - התושבים הפלסטינים חיים במתח ופחד מתמיד
במחסום מיתר יש תנועה ערה של משאיות בשני הכיוונים. החנייה בצד הפלסטיני ריקה. המצב הזה נמשך מאז השבעה באוקטובר.
נסענו לסוסיא לבקר את עזאם.
בכביש 60 דגלי ישראל מתנופפים בגאון. ‘קישוטים’ שהופיעו עם תחילת המלחמה.
בצומת מיתרים, בכניסה לכביש 317 שמוביל לסוסיא, שמו בטונדות חדשות, הפעם לא היו מאוישות בחיילים. עוד קישוט של המלחמה, בנוסף כמובן לחסימות של כל הכניסות לכפרים הפלסטינים, כולל דרכי העפר שגם קודם היו עבירות בקושי רב.
חלפנו על פני מה שהיה עד לא מזמן מקטל אם-סאלם. עכשיו יש שם דגלי ישראל.
חלפנו על פני חוות קפלן, המתנחל שגרש את אבו סאפי מהמערה שהיתה ביתו. החווה גדלה ומתפתחת ויש לה גם חשמל וגם מים. גם התנחלות עשהאל צומחת ופורחת.
בהמשך הדרך ראינו טרקטור מגיע וחשבנו שכמה טוב שהפלסטינים יכולים שוב לחרוש, אבל אז התברר לנו שהטרקטור מעביר דברים לסמוע ומכיוון שהכבישים חסומים לפלסטינים הם חוצים את הכביש רגלית עם כל הסחורה על גבם ותינוק על הידיים.
בפניה לכביש 317 לכיוון סוסיא העתיקה יש עמדת חיילים חדשה.
הגענו לעזאם. כמובן שהכניסה לכפר חסומה בתילי עפר. הוא סיפר כי יום לפני בואנו, אשה כבת 40 ירדה מהכפר למרעה באדמות המשפחה. שלושה חיילים ירדו אליה ועצרו אותה. היא שוחררה לאחר שעתיים ובמשטרה טענו שהיא נעצרה מכיוון שלא הזדהתה. רק אחרי שזוהתה שחררו אותה.
באותו ערב הגיעה קבוצה של שישה גברים עם שני כלבים לבית של נאסר נואדה, הפחידו את האשה והילדים שהיו בבית והלכו. באותו לילה בשעה אחת חזר עמישב פלד מסוסיא עם שני הכלבים. כנראה שההפחדה של ילדים מרוממת לו את הנפש.
בשבת הגיעו מתנחלים צעירים לכניסה לכפר כדי לשמוח בריקודים למצור שהוטל על הכפר, כשהמבוגרים שומרים עליהם מרחוק.
לדברי עזאם הם חיים במתח מתמיד. הוא אומר כי אם כל אחד בכל זמן יכול לבוא ולהטריד אותם הם ״מרגישים בסכנת חיים, יום יום שעה שעה״. זה אותו עזאם שבביקור הקודם אצלו אמר שהוא עדיין רואה קרן אור מבצבצת באפילה.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TzadikFeb-10-2026והטבע חוגג שעב אל בוטום
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TzadikFeb-10-2026והטבע חוגג שעב אל בוטום
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-



