טלפון מודאג של אנשי משפחת אבו קביטה מהבוקר.

רואים שיירת רכבי הריסה מתקרבת לבתיהם ממחסום מצדות יהודה. לא יודעים למי בדיוק. אחרי רבע שעה היה להם לגמרי ברור. הם נכנסו לנחלת בן דודם מחמוד והחלו להרוס בית חדש שבנה לבנו אוסמה. שבועיים קודם שמח להראות לנו כמה השקיע ובנה יפה מחומרים קלים אמנם, אבל בית מאד מושקע שיהיה מוכן לקראת חתונת אוסמה. הוא הביע תקווה שלא יבואו להרוס בהכירו את את המצב, למרות שזאת אדמתו ונחלתו מימים ימימה. ובבוקר ה-23.1 באו והרסו. הם שלחו תמונות בזמן אמיתי. אז מהרנו לשם.

קודם הבאנו לאחיינו ולשכניו החיים במצוקה גדולה, שוב מצרכי יסוד בזכות תרומותיכם. הם שמחו להראות לנו איך התקינו את הרשת שקנינו להם שתגן על חלונותיהם מהאבנים שזורקים המתנחלים.

בבואנו למחמוד וביתו ההרוס הלב נחמץ. לא הזהירו, לא הודיעו, ואז כל החפצים והרהיטים שהיו בבית נקברו תחת ההריסות. לא נתנו זמן לקחת דבר.

בסרטון שצילמתי אותו ובתמונות ניתן לראות את גודל ההרס.

“הם רוצים להרוג אותנו, רגע הפיצוץ בגדה מתקרב”, הוא אומר .

ההזהרות מגיעות מכל עבר גם מגופים ומומחי ביטחון שלנו .אבל המתנחלים והצבא בשלהם.

נסענו לסוסיא לבקר את אנשיה, חלק לא היו בבית .אז לעזאם וודחה ידידינו משכבר, תמיד חשוב לבוא לראות ולשמוע. גם עזאם לא עובד כבר 3 חודשים והוא בבית.

הוא מספר:

שהמתנחלים מסוסיא שולחים את ילדיהם עם עדריהם ועולים בכוונה על השדות הנובטים עכשיו. עוד מספר על שוטרים שבאו ותחמו את מרחב חופש התנועה שלהם. רק 50 מטר מהבית מותר לכם להסתובב ללא אישור. כך אמרו: “הם מגבילים אותנו בכל מובן ואנחנו חייבים לחיות”.

גם הוא שואל: “הם מחכים לפיצוץ?” וודחה למרות הכול, מחייכת, מגישה תבשיל חוביזה פשוט וטעים להפליא ופיתה שאין כמוה בשום מקום. שמן זית נהדר וזעתר. קנינו זיתים מעשה ידיה ולאבנה שרק אצלה כלכך טעימה. אנשים אצילים וטובים שגינתם תמיד פורחת ו”ביתם” תמיד בוהק בנקיונו. גם הם לא מתכוונים לזוז מנחלת אבותיהם. הלב תמיד כבד במפגשים האלה. יאוש ובושה זה מה שאנחנו מרגישות כל הזמן.

בחזרה, בצומת מיתרים בכניסה למבני המועצה האזורית דרום הר חברון בטונדה חדשה מאויישת בשני חיילים.

בהתקרבנו למחסום מיתר כ- 100 מ’ לפניו ,חיילים מעכבים מכוניות. חייל בנשק שלוף מאבטח והשני מחפש בתא המטען ובמכונית עצמה.

20  דקות מהבית בפלנטה האחרת.