חזרה לדף חיפוש דוחות

סוסיא מוקפת בחוות מתנחלים אלימים

צופות ומדווחות: מיכל צ' (צופה מצלמת ומדווחת) עם מוחמד
10/09/2024
| בוקר

 מים תביאו לנו מים”, ביקשו אנשי זנותא המנסים לחזור, לבנות ולשקם את כפרם ההרוס. בית המשפט אישר להם לחזור לאדמותיהם אבל לא לבנות כלום. “כיבוש הומני” עוד אוקסימורון מבית היוצר של מדינת ישראל.

אז קנינו מים וקפה ותה וסוכר וביסקוויטים שיהיה שם לאנשים שנמצאים יום ולילה ומנסים להתארגן מחדש לשיקום כפרם. פאיז א-תיל, ראש המועצה, ואיתו עוד אנשים נמצאים שם כל הזמן. אי אפשר ממש לחיות שם כי הכול הרוס, אז רק הגברים שישנים בין החורבות נמצאים שם.

מיד בבואנו ראינו ושמענו אותו כמו זבוב טורדני חג עם טרקטורון מסביב שוב ושוב – שיראל המתנחל, מצלם אותנו, צילמתי אותו מצלם. החלפתי גם מילים חסרות תועלת כמובן אבל לא התאפקתי. הוא מחוות מיתרים הסמוכה אבל לשאלתי מאיפה הוא הוא עונה שהוא מזנותא.

האנשים על סף ייאוש.

שמחתי מאד לפגוש את עו”ד הבלתי נלאית קמר משראקי. הצגתי את עצמי וקצת דיברנו. היא ממשיכה לחזק אותם ולתמוך ולשכנעם לא להתייאש. הפסיקה הזאת של בית המשפט לא מאפשרת חזרה ממש אבל לא שוללת את זכותם על אדמותיהם, מלכוד מבית היוצר הזה, הכיבוש.

הכול הרוס .אנחנו, שזוכרות איך היה נראה ביה”ס הקטן והמטופח שהקימו במסגרת התחדי – אתגר ברחבי הגדה כדי שילדים לא ילכו קילומטרים ברגל ויחצו כבישים מסוכנים, רואות את ההריסות. גם אז וגם היום רק משפט אחד יהודי כל כך עלה במוחי: “הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה.

וגם: “כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ“.

בנוסף לשיראל המתנחל שנמצא כל הזמן שם לדברי האנשים, מגיע עוד אחד בטנדר, פאותיו מקופלות מאחורי אזניו. גם הוא מצלם אותנו מצלמים אותו.

“למה אינכם מכבדים את החלטת בית המשפט?” אני שואלת. “מה ההחלטה?” הוא שואל ולתשובתי עונה: “גברתי תקראי שוב את פסק הדין, כתובים בו דברים אחרים מכפי שאת אומרת.” גם הוא נוסע הלוך ושוב לאורך הגדר ומצלם את כל מי שמתקרב למתחם שהיה פעם כפר .

אנשים מספרים על אירוע מאתמול כשאותו שיראל לקח כבשה של אחד מהם וטען שהיא שלו והיא נגנבה. המשטרה כמובן עצרה את האיש שטען שזו שלו, והוא שוחרר רק אחרי ששילם 1000 ש”ח. והכבשה? כמובן נשארה אצל המתנחל.

המתנחלים מנטרים כל הזמן את האנשים שמנסים בסה”כ לממש את זכותם החוקית לחזור למה שהיו בתיהם ומטרידים כל הזמן. חיכינו ששיראל יעזוב כדי שאפשר יהיה לפרוק את המים וכל השאר במקום בטוח. האנשים חוששים שהוא יבוא וייקח או ישחית הכול.

אחר כך נסענו לסוסיא כדי לתת לפטמה קצת תרופות שהשגנו לבקשתה. תודה לאורנה נאור ולאריאלה סלונים, שקיבלו מרופאים שונים קצת ממה שחסרר שם לאנשים.

פטמה נתקעה מעבר למחסום ביטא. הכול נסגר היום בגלל הריסות באחד הכפרים באזור. אז נתנו אותן לאשתו של נסר. הבאנו לסוסיא גם הרבה ביגוד, נעלים לילדים ומשחקים שאנשים טובים שעוקבים אחר הנעשה ומאוד איכפת להם, אספו עבורינו.

עזאם וואדחה מאירי עיניים ופנים כתמיד, והזיתים שלה הכי טעימים בעולם. קניתי ממנה המון.

עזאם מצביע על הגבעות מסביב, ומראה לי איךמכתרים אותם: שם “חוות הרועים” עם המתנחל עמישב פלד, שם “חוות התאומים”, שם “חוות בבל ומלכה”, ובסוסיא הקדומה חי כבר זמן רב שם טוב לוסקי ובניו.

הם מכותרים. יש כבר 4 התנחלויות חדשות מסביבם.

עוד מספר עזאם שהבוקר היה אירוע אופייני: המתנחל לוסקי הגיע עם הטנדר למקום האיסוף של הילדים הנוסעים לביה”ס בא-תוואני ופשוט משתמש בסירנה שעל רכבו מרעיש וצועק סתם להפחיד.

ככה ביום ובלילה: המתנחלים מסתובבים סביבם בכל הזדמנות כדי להטריד ולאיים: “אתם לא תהיו כאן עוד מעט תלכו מכאן.

בחמש בבוקר, קיבל הודעה משכנו ח’ הגר קרוב לביה”ס של סוסיא שלהם, שוב המתנחלים עמישב פלד ויום טוב לוסקי הסתובבו סביב הבית והרעישו ככה סתם.

דיר באלכּ, כתב לו שכנו, הם מסתובבים סביבנו ואחר כך ירדו לואדי להתנחלות החדשה “בבל מלכה”.

אלה הם חייהם.

לנו מספרים בתקשורת שיש התחממות באיו”ש.

מענין מי מחמם שאחר כך גם יתקרבן.

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
      A Palestinian resident
      Jun-9-2025
      פוקיקיס - נערים מתנחלים מגיעים עם עדר ומטרידים את בני המשפחה
  • זנותא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.

      שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.

      עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.

      לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן

       
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה