חזרה לדף חיפוש דוחות

סוסיא - מתנחלים רעולי פנים עם נבוטים ומסמרים באו כדי להרביץ ולגרש את הכבשים

מקום או מחסום: דרום הר חברון סוסיא
צופות ומדווחות: מיכל (מדווחת ומצלמת) עם מוחמד
12/08/2024
| בוקר

הפעם הקדשנו את המשמרת למשפחה מסוסיא שפחות מוכרת לנו. גם הם נוואג’עה כמובן, אחמד, בן דוד, שכמו נאסר, מכרנו הוותיק, הם חיים באותו אזור, קצת מנותקים מהמתחם המוכר לנו עד כה ומצוקתם רבה מאד .

המשפחה קטנה: זוג הורים ושתי בנות בנות 10 ו-8.

אחמד מעולם לא יצא לעבוד בישראל וחי בעיקר מעדר הצאן שלו. בפחון קטן שמנסה להיראות בית, ישבנו איתם. הם מספרים על הטרדות כמעט יויומיות של אנשי סוסיא וממתנחל חדש שחי עכשיו בסוסיא הקדומה בצמוד לגן הארכיאולוגי שמשפחת נוואג’עה גורשה ממנו לפני עשרות שנים.

גם הם מספרים על מתנחלים במדים שבאו בשבת עם טרקטורוןבעיקר כדי להפחיד.

כשרצה לצלם איימו לשבור לו את הטלפון.

נתן לנו סרטון שצלמה מתנדבת המתאר את המתרחש ויהיה מצורף לדוח. ביום ראשון, יומיים טרם בואנו, באו שלושה מתנחלים רעולי פנים עם נבוטים ומסמרים בהם, רצו להרביץ ולגרש את הכבשים. “קראנו לאנשי בצלם,” הוא מספר. “אשתי רצה לכביש וצעקה לעזרה לצבא ולמשטרה.” ג’יפ המשטרה עצר, הקשיבו לדבריה ונסעו הלאה.

“ככה זה כל הזמן”, אומרת האשה, “או שלא באים או שתמיד בעד המתנחלים.” גם אחמד אומר שגם כשבאים לא עושים דבר, אפילו לא כותבים תלונה.

הוא ממשיך ומספר: לפני שלושה ימים הגיעו מסוסיא חמישה אנשים, גם עם פרות וגם עם כבשים, ופשוט עולים על שטחיהם. גם הסברס, שגדל שם משמש להם מזון והמתנחלים יודעים זאת, ובכל זאת מכוונים את עדריהם לאכול הכול ולהשחית כל מה שבחלקותיהם. גם הם מברכים את המתנדבים שבאים לישון אצלם בלילות. גם הם מרגישים שנוכחותם מרתיעה את המתנחלים מלהתקרב בלילות. אבל הטרדות בימים הן יומיומיות.

מספרים על מתנחל, בשם שם טוב, שגר בסוסיא הקדומה שמגיע כל הזמן עם עדרי כבשים ופרות והם אוכלים את העצים שלו. “אין כאן חוק ואין כאן צדק,” אומרת האשה. ומספרת לנו על אירוע קשה שהיה במאי: המתנחלים זרקו בקבוק תבערה שעשה להם שריפה ומזה חוששים בעיקר.

עכשיו המתנחל מגיע כמעט כל יום עם מתנחלים חמושים לבושי מדים, בעיקר להפחיד. מכיוון שדיברו עברית הם לא הבינו מה אמרו. מספר על פעם שעצרו אותו, גררו לכביש, הרביצו והלכו.

זה אדם שנולד שם וחי כל חייו כרועה צאן קטן.

שמחנו שיכולנו להביא להם מצרכי מזון. האשה, מהלא כלום שיש להם, התעקשה להגיש לנו טחינה, לאבנה, עגבניות ופיתה. מכמיר לב רוחב הלב של האנשים האלה.

הלכנו גם לבקר את עזאם וואדחה, ידידינו. גם הוא מראה לנו סרטון מהבוקר על שאירע לשכנו. שם טוב, המתנחל מסוסיא הקדומה, שולח נערים שעובדים אצלו שעולים עם עדריהם על אדמת האיש והם זורקים אבנים ומקללים.

נתן לנו גם סרטון מלפני יומיים שרואים בו את שם טוב בא עם טנדר, גונב את מיכל המים מעמיס על הטנדר ובורח, מיכל של קוב = 1000 ליטר מים. לאנשים שבקושי יש להם מים. סרטים מצורפים.

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
      Daphna Jung
      Mar-16-2025
      סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה