סנסנה (מעבר מיתר), סוסיא, דרום הר חברון
מחסום מיתר ריק מאדם, אין יוצא ואין בא בגלל הסגר. חג פורים .
בסוסיא עזאם ונאסר מדווחים:
ב-2012 הגיש ארגון רגבים עתירה נגד סוסיא – מאחז לא חוקי.
בעקבות הבקשה של רגבים חולקו צווי הריסה של המדינה לבית הספר, בורות מים, בתים של מגורים וכל מה שבנוי .
עורך הדין של סוסיא פנה לבית המשפט העליון, התנגד לצווי ההריסה ובית המשפט הוציא צו ביניים שאסור למדינה להרוס ואסור לבנות.
ראשי הכפר התבקשו להכין תוכנית מתאר של סוסיא הפלסטינית, מה שעלה 50,000 דולר והוגש לוועדת התכנון והבנייה בבית אל .
יש לציין שבוועדה יושבים אך ורק מתנחלים ולצבא ולפלסטינים אין נציגות.
הוועדה דחתה את תוכנית המתאר בטענה שרמת הלימודים בבית הספר בסוסיא נמוכה וביטא יש אפשרויות טובות יותר לילדים .
עורך דין של אנשי סוסיא לא הסכים ופנה לבית משפט עליון .
בחורף 2014 מזג אוויר סוער וסופה פקדה את הכפר ונהרסו 10 מבנים, בתים של אנשי הכפר על כל תכולתם.
הבתים/אוהלים שופצו ע”י מקומיים ורחפן של ארגון רגבים תיעד את השיפוץ ופנה לבית המשפט וטען שהפלסטינים לא מכבדים החלטה של בית המשפט ויש להרוס את הבניה/שיפוץ של הבתים.
בית המשפט הסכים עם הצילומים של ארגון רגבים ופנה למדינה להחליט מה היא עושה עם שיפוץ בתים/אוהלים של סוסיא.
המדינה הציעה להיכנס למשא ומתן על הבניה בסוסיא והציעו להעביר את הכפר למקום חלופי, 5 קילומטר מסוסיא, צמוד ליטא.
תושבי הכפר לא הסכימו מסיבה מוסרית כי הם יגזלו אדמות של תושבים פלסטינים אחרים שהאדמה שייכת להם. המשפחות שלהן שייכת האדמה מוכרות לאנשי סוסיא ויש להם אישורים מימי התורכים שהשטח שייך להם.
אביגדור ליברמן כשר הביטחון הפסיק את המשא ומתן והחליט להרוס את סוסיא.
בימים אלו הועבר הטיפול בסוסיא למשרד ראש הממשלה.
לפני חודשיים הודיע משרד ראש הממשלה שייהרסו 20% מהכפר כלומר: בתים/אוהלים כולל מרפאה.
שבוע אחרי החלטה זו הוסיפו לצוו ההריסה 20 מבנים נוספים כולל בית הספר.
כרגע בית המשפט החליט להרוס 7 מבנים שבהם מתגוררים 42 תושבים ובהם 18 ילדים.
אנשי הכפר חיים בחרדה קיומית מתח ולחץ.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Daphna JungMar-16-2025סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Daphna JungMar-16-2025סימיא: פרחאן ואשתו בביתם
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-