חזרה לדף חיפוש דוחות

עזון עתמה, ראס עטיה

מקום או מחסום: עזון-עתמה ראס עטיה
תגיות: סיורים
צופות ומדווחות: דליה גולומב, נוגה פורטר, שוש חן, ריקי שקד (מדווחת)
22/03/2016
| בוקר

ראס עטייה –

ראש המועצה וסגנו נעדרו מהמקום. אך מצאנו מרפאה פעילה בבנין, ונשים שהגיעו עם ילדיהם. האחות האחראית (היחידה) ספרה כי היא עובדת 3 פעמים בשבוע, מתוכם פעמיים בשבוע עם רופא המגיע לכפר. המרפאה מטפלת בחולים,  בנשים בהריון ובחיסוני  ילדים בבתי הספר.

בחוץ הסתובבו ילדים, לשאלתנו הסבירו כי למדו שלוש שעות וסיימו בגלל השביתה (שעדיין לא הסתיימה).

נסענו משם לכיוון ד'בעה, ובדרך פגשנו את פ., שהציג עצמו כמפקח במשרד החינוך הפלסטיני, סיפר שפרסם 5 ספרים בחשבונאות וכלכלה. הוא שמח לפגוש בנו ולשוחח. הביע אמונה שפעילות של שלום תשנה בסופו של דבר.  התעניינו בשביתת המורים. לדבריו,  השביתה הסתיימה. אומנם המשכורות של המורים נמוכות יחסית הסכים,  אך לדעתו השביתה היא תוצאה של בחישה פוליטית נגד הרשות. לגבי הילדים שהסתובבו בחוץ לאחר 3 שעות לימוד הסביר, שהם לומדים בשתי משמרות כי משפצים את אחד מבתי הספר בראס עטיה ולכן יצרו גם משמרת אחר צהרים. נדמה היה לנו , שאנו שומעים את מגרונו את קולה של הרשות, ובאנגלית משופרת. הוא עצמו גר עם משפחתו בד'בעה. כפר של כ-400 איש. בכפר בית ספר מעורב, עממי ותיכון. כולם מתפרנסים בעיקר מחקלאות גם עובדי הוראה ועובדי רשות. רוב האדמות מעבר לגדר. האדמות שלו לא עובדו כבר שנתיים, הוא עצמו מנוע. בעונת המסיק יש אישור לאדם אחד בלבד ממשפחתו.

 

עזון עתמה –

המטרה הייתה לפגוש את ב. שצלצל לפני כשבוע ימים וסיפר על סגירה של הכניסה לכפר. הגיעו כ 15 חיילים והטילו סגר על הכפר. בדרך כלל,  מאפשרים בסגרים כאלה לתושבי הכפר להיכנס, הפעם לא אפשרו כניסה אפילו לתלמידים שחזרו מבית הספר, ולאנשי הכפר שחזרו מעבודה או סידורים. מאחר שלא הצלחתי ליצור קשר טלפונית עם ב. מאז אותו יום, נסענו לברר. ב. סיפר שהסגר נמשך 3 שעות. החיילים הסתובבו בכפר אך לא נכנסו לבתים, ולא נוצרו עימותים. אחר כך פשוט הסתלקו. ב. הוביל אותנו לסיור בכפר, שגדר ההפרדה מקיפה אותו מכל צדיו, למעט הדרך הנכנסת לכפר מכיוון בית אמין. עמדנו על הכביש הישן שהיום סגור ע"י הגדר, וגם שערי תקווה ואורנית  המקיפות אותו נראו לרגע  כישובים צלבניים מוקפי חומה.

ב. עצמו מלבד היותו חבר מועצה עובד בבנין בישראל. בעבר הוביל אותו הכביש הישן 5 דקות לכפר קאסם, היום הוא נאלץ לעבור במעבר אייל. חשנו את המרחק על בשרנו כשחזרנו הביתה.

בכפר ראינו חממות רבות. הרוב מתפרנס מחקלאות, אלא ממה יתפרנסו ? שואל ב. בעצב.

  • עזון-עתמה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ  את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע  1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.

      מעודכן ליוני 2021

       
      עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
      Apr-11-2019
      עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
  • ראס עטיה

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בעשור הראשון של המאה ה-21 נבנתה באזור הכפר גדר ההפרדה. על מנת לכלול את היישוב אלפי מנשה בצידה הישראלי של הגדר. הגדר כיתרה את ראס עטייה ואת חאבלה מכל עבריהן. ראס אטירה דבעה ווואדי רשא, נכלאו במרחב התפר אל שטח הגדה לצרכי עבודה  וכו'. היה מחסום שדרכו עברו תושבי הכפרים אלה לגדה. המחסום יותר בעקבות בג"ץ: הגדר הוסטה כך שכפרים אלו נכללו בשטחי הגדה ולא בתוך מרחב התפר.

      למעט שני מעברים: בצפון מנהרה מתחת לכביש 55 המחברת את חאבלה עם קלקיליה, ומדרום כביש לכיוון כפרים ועיירות אחרים באזור, כסניריא, כפר ת'ולת ועזון. בגדר שממזרח לכפר שער חקלאי הפועל 12 שעות ביממה, ומשמש את תושבי הכפר שלהם אדמות חקלאיות שנותרו מחוץ לגדר, וכן את תושבי הכפר ראס א-טירה, שנותר אף הוא במובלעת אלפי מנשה שבצד הישראלי של הגדר. תוואי הגדר באזור שונה בעבר בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ‏‏[3]. עתירה נוספת שהגישו תושבי האזור נגד התוואי החדש נדחתה.

לתרומה