ענאתה – א-ראם – קלנדיה, יום ו’, 14.4.06, בוקרמשקיפות: אפרת ב., קלר א. (מדווחת)אורח: שוקי 9:00 – 11:30 הוראות משתנות ממקום למקום ומשעה לשעה.החומה סוגרת על כולם. איך נעבור בשבוע הבא?ענאתה: הולכי רגל רבים מאוד מגיעים למחסום. חייל בעמדת רמבו מכריז: “סגר מלא: אין מעבר אלא לבעלי אישור”.ליד הקיר בצד, עומדים 4 פלסטינים שהתעודות שלהם נלקחו ונבדקות.אישה מבוגרת מאוד מתווכחת עם החיילים ומתחננת שיתנו לה לעבור. אנחנו ניגשות למפקד המחסום כדי להבין אם יש אפשרות ‘להפעיל שיקול דעת’ ולהעביר את המבוגרים שרוצים להגיע לתפילה. לדבריו יש סגר מלא, בגלל החג, בגלל ההתרעות… האישה המבוגרת מוציאה מסמך רפואי ואומרת שעליה להגיע לבית החולים. בסופו של דבר היא משאירה את המסמך בידי החייל ומתקדמת, מתעלמת לחלוטין מקריאותיהם של החיילים. אחד מהם רץ אחריה אך לא מעיז לגעת בה וכך היא עוברת.בינתיים לקחו את 4 המעוכבים לצד השני, בחצר שליד הבודקה של המפקד. אנשים נוספים כבר נמצאים שם וממתינים.ניסיון נוסף לדבר עם המ”פ, כי מגיעים המון אנשים למחסום ורוצים לעבור. (בינתיים עוברים כל הזמן על הגבעה מעל המחסום וגם בצד השני, בוואדי). שוב חוזרים ההסברים על הסגר, ההתרעות וכו’.סנדוכה, יו”ר ועד השכונה ניגש אלינו ומספר שהוא דיבר עכשיו עם החיילים (פלוגה חדשה, פחות גסת רוח מהקודמת) ויתכן שמקלנדיה ימסרו להם שאפשר להעביר מבוגרים. בינתיים ממתינים אולי 200 אנשים, רובם מבוגרים.סנדוכה מספר גם שהעירייה ומשרד הביטחון הקציבו עכשיו 10 מיליון ש”ח לשנה כדי להסיע את התלמידים (שהחומה מפרידה ביניהם לבין בתי הספר שלהם). מדובר בילדי מחנה הפליטים שועפאת, בא-ראם ובכפר עקב – סה”כ 3600 תלמידים. חברת ‘צורים’ זכתה במכרז ומסיעה אותם.ב- 10:00 מגיעה ההוראה הגואלת וכל המבוגרים עוברים, חלקם בשמחה מופגנת, חלקם מסננים “ברכה”. מסביב ממשיכים גם לעבור, למרות שהעמידו ג’יפ בפתח הוואדי ושלחו שני חיילים לגבעה כדי לבדוק את העוברים משם.א-ראם: אין מעוכבים. אין כמעט תור של מכוניות. פה ההנחיה היא סגר מוחלט. אנחנו מעדכנות את הקצין באשר להוראה החדשה שהגיעה מקלנדיה לענאתה. הוא אינו מוכן לקבל את המידע ואנחנו מבקשות ממנו שינסה להתעדכן.קלנדיה: הכל סגור! במקום שבו לפני שבוע עמדו 3 חיילים ופתחו וסגרו את השעה, אין כבר מעבר. אנחנו עוברות למחסום דרך קצה גדר ברזל שעדיין אינו מהודק לחומה. מה יהיה בשבוע הבא? מעט מאוד אנשים מנסים את מזלם. כל אולם ההמתנה ריק לחלוטין. במחסום המכוניות – אותה תרגולת שתוארה לפני שבוע: מבקשים בשפת סימנים להראות תעודה. הנהג בעל התעודה מורשה לנסוע דרך המחסום. הנוסעים (אלא אם יש קרבת משפחה) נדרשים לרדת מהרכב ולעבור דרך המחום להולכי רגל.אנחנו עוברות במחסום שם פועל רק נתיב אחד לכולם – כמעט ואין אנשים.בחזרה לענאתה כדי לראות מה עלה בגורלם של המעוכבים: אין כבר אף אחד בחצר. עדיין עוברים הולכי רגל רבים.