עקרבא: מתנחלים שרפו שדות חיטה ומרעה
בעקרבא נפגשנו עם ראש העיריה סלאח אלדין ג’אבר.
עקרבא היא עיר גדולה מאד הגבולות שלה מהצד המזרחי מגיעים עד הבקעה.
25000 דונם הופקעו בשלבים בתקופה של בן גביר והוקמו 4 התנחלויות אשר מקיפות את עקרבא בצורת פרסה וכך הופרדה עקרבא מהכפרים מסביב. להתנחלויות החדשות ליד גיתית אין עדיין שמות.
בחלק המזרחי של עקרבא נמצאת חירבת טוויל שהיא חלק מעקרבא. זה שטח חקלאי גדול יחידי שנשאר לעקרבא. לפני שבועיים המתנחלים בליווי חיילים הגיעו לחירבת טוויל, תקפו את התושבים באלות ובאבנים במטרה להבריח אותם. החיילים עמדו בצד. תושבי חירבת טוויל חיים מגידול בעלי חיים ומחקלאות.
לאחרונה המתנחלים שרפו 250 דונם של חיטה ו 700 דונם של מרעה. 5 פעמים הרסו להם את הבתים וכעת הם גרים באוהלים. הם גם הרסו את הכביש אשר מחבר את עקרבא וחירבת טוויל עם כפר מג’דל.
מתנחלים מההתנחלויות מגדלים, איתמר וגיתית הרסו להם את האוהלים וגנבו להם 400 כבשים.
בדרכנו חזרה השערים של הכפרים זיתא ג’מאעין ,מרדא וכפל חארס סגורים.
תיאור מיקום
ג'מאעין / זיתא ג'מאעין
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ג’מאעין היא עיירה קטנה, ובה כמה מהמחצבות הטובות ביותר באזור. האבן נמכרת בכל רחבי פלסטין וישראל ואפילו מחוץ למדינה. בעיר יש גם אזור תעשייה. למרות שהם קרובים להתנחלויות אריאל ותפוח, לחקלאים של ג’מאעין אין בעיות יומיומיות עם מתנחלים. התנכלויות מתרחשות בעיקר בעונת המסיק באוקטובר - המתנחלים מנסים לפעמים להבריח את החקלאים מחלקותיהם. לג'מאעין יש מגדל מאגר-מים משלהם. את המים מקבלים ממקורות ומשלמים לרשות הפלסטינית.בעיר יש מרפאה אחת שנפתחת רק 2-3 ימים בשבוע. הבעיה הגדולה ביותר היא שבשכם יש בית חולים אחד בלבד באזור של כ-10,000 תושבים. בית החולים הזה קטן מדי, אין בו מספיק ציוד, ולא מספיק רופאים.
זיתא / ג'מאעין הוא כפר בן כ-3000 תושבים בקרבת ג'אמאעין ואריאל. בשנות השמונים נלקחה אדמה מהכפר והועברה להתנחלויות. איכרים בכפר איבדו חלק מהכנסתם.ההתנחלויות נמצאות על הרכסים, רחוק יותר מזיתא, שנמצא בעמק. הכפר אינו סובל לעיתים קרובות מהטרדות.
מקורות המים עבור זיתא וג'מאעין שסיפקו מיים לכפרים במשך מאות שנים הוחרמו על ידי חברת "מקורות" והמים מוזרמים לאריאל.ללא אספקת מים
סבירה הכפרים אינם יכולים לפתח חקלאות או כל תעשיה.
החשמל מגיע מחברת החשמל הישראלית דרך אריאל וג'אמאעין.
צה”ל מפקח על הכבישים הראשיים ועל הכניסות לכפרים.
-
חארס
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בכפר חיים 4,500 איש ויש להם 5,000 דונם. הכניסה לכפר נחסמת ונפתחת בצורה שרירותית, מבלי להודיע לתושבים.
בכפר קיים מחסום עונתי שחוסם את הדרך לאדמות הכפר. המחסום נפתח פעם בשנה.
2,500-3,000 דונם נגזלו מהכפר כדי להקים את ההתנחלויות רבבה וקריית נטפים הנמצאות מערבה להם.
מרכז הכפר הוא שטח B וסביבו שטח C. האוכלוסייה גדלה אבל הכיבוש לא מאשר בניה חדשה בשטח C.
-
מרדא, מרדה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מרדה הוא כפר בן 2500 תושבים במחוז סלפית. מצפון להתנחלות אריאל היושבת על כמעט שליש מאדמותיו ומופרד ממנה על ידי גדר ההפרדה. השטח הבנוי של הכפר מוגדר כשטח B, אבל-84% מאדמותיו בשטח C. כ- 55% מתושביו חקלאים, וכרמי הזיתים שלהם ידועים באיכותם. המחסום העונתי האמור לאפשר לתושבים להגיע לאדמות מעבר לגדר כמעט ואינו נפתח - רק פעמיים בשנה לחריש ולמסיק. בשתי הכניסות לכפר מהכביש הראשי (505) יש מחסומים והצבא אכן סוגר את הזרועות הצהובות מדי פעם. יש במרדה חווה חקלאית אקולוגית לימודית ומספר מקומות מקודשים. הכפר סובל מהביוב של אריאל, המזהם את אדמותיו ובאוקטובר 2018 תקפו אותו מתנחלים והשחיתו מכוניות.
עודכן 1.2021
Shoshi AnbarApr-14-2025מארדה: השער סגור מתחילת המלחמה
-




