קלנדיה: במקום בו עמד הבית - חורבן
לפני שבוע גל האבנים והגרוטאות הזה עוד היה בית.
שנים עמלו האיש והאישה, חסכו שקל לשקל והשקיעו בבניית הבית שהיה כמו שמספרים החלום שלהם.
אז נכון שבחודש הרמדאן הם, כשכניהם, קיבלו צווי הריסה ונכון שהם שכרו עו”ד.
אבל מה כוחם של איש ואישה ועו”ד פלסטינים מול הצבא וצוויו?
סיפרו שבחמש בבוקר הגיעו שליחי ההרס, חסמו את ציר התנועה והתחילו במלאכה.
לא הייתה התנגדות ולא הייתה מחאה.
במקום בו עמד הבית – חורבן. חורבן של תקוות. חורבן של חיים.
והמבט נמשך ומתמקד בקולב הבגדים הלבן.
חפץ בנאלי שכמו מסמל פיסת נורמליות בסביבה לא נורמלית.
השכנים שקיבלו צווי הריסה ממלאים פיהם מים. מפחדים שישימו להם עין, אומרים האנשים.
“ואלה הם חיינו בזמן האחרון
יכול להיות יותר טוב
יכול לבוא אסון
ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה
מי הבא בתור ומי בתור הבא” (יהודה וגלעד).
בכפר חיזמא שקט חושש. שקט של חוסר וודאות. שקט של תהייה מתי הם יחזרו, על מי יעלילו ואת מי יעצרו.
הפעם האחרונה הייתה ביום האתמול, במוצ”ש.
הם הגיעו אחרי חצות הלילה ופלשו לביתה של אותה משפחה והשתלטו על אותו הגג.
מחסום חיזמא/חיזמה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום כניסה לכלי רכב לשטח ירושלים שסופח ב-1967 מצד צפון-מזרח. המחסום נמצא בקצה פסגת זאב, מאויש בידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות.והמעבר מותר לבעלי תעודות זהות כחולות בלבד. פתוח 24 שעות ביממה. כלי התחבורה הציבורית של מזרח ירושלים מחויבים לעבור רק דרך "מחסום קלנדיה" בצפון ירושלים (עד להקמת המחסום יכלו תושבי הכפר חיזמה להיכנס לירושלים כמעט ללא הגבלה).
הכפר חיזמה הסמוך למחסום סובל מהתנכלות מתנחלים ומפשיטות ליליות רבות של חיילי צה"ל.
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-