קלנדיה, יום א’ 11.9.11, בוקר

מחסום קלנדיה
הגענובשעה 5:30 בבוקר והכל נראה תקין אך עם פתיחת הקרוסלות התור נעלם והאנשים דחקו ונדחקו והצעקות המריאו לשמים – מפחיד.
כמו בכל יום ראשון בבוקר, רק שלושה מחמשת השרוולים נפתחו ורק מעטים עברו בהם. נאמר לנו שרק בשעה 6 בבוקר ייפתחו שני השערים הנוספים. אבל כרגיל שני שערים אלה נפתחו באיחור, הפעם ב-6:15 . ראוי לציין שרק כאשר מגיעים המפקדים מהמת"ק התור נע במהירות רבה יותר, וכך היה גם היום. תופעה זו גורמת לכך שבמשך שלושת רבעי השעה התור לא זז כמעט. עיכוב זה מורט את עצבי הממתינים, שמחכים כבר שעה בטרם בואנו.
בשערההומניטרי, שנפתח רק בשעה -6:15 על ידי נציגי המת"ק, המצב דומה לשערים האחרים. למרות השם"הומניטרי" קשיחות הלב הביורוקרטית מצמררת. הגיע איש עם מסמך המעיד שהוא חולה לב וביקש לעבור בשער ההומניטרי ולא בשערים הרגילים בהם הדוחק מסכן את חייו. המפקד (שמו שמור איתי) סירב בטענה שהשער מיועד רק לפונים לבתי-חולים או שגילם מעל 65 . ניתן לגלות קצת אנושיות!
ההתנהלות בהפעלת המחסום של העובדים והחיילים הבודקים חייבת לעבור מבחן מחדש. מעט מאמץ ואנושיות יכולים למנוע או לפחות להפחית את המרירות, הזעם והאלימות המתלווה להם. אין לנו היכן להחביא את בושתנו מפני עצמינו והמשקיפים הזרים שמצויים לידינו במחסום.
נ. ב.
ברצוני להוסיף שכמה דקות אחרי שהחלטנו לעזוב, אני התעכבתי וראיתי זוג נכנס: אשה מבוגרת בכיסה גלגלים וכנראה בנה, שמלווה אותה. החיילת בבודקה מייד ראתה אותם ובאמת תוך דקה הופיע לא איש מת"ק שתפקידו לפתוח את השער ההומניטרי אלא איש חברת האבטחה הפרטית שזה לא תפקידו. אבל השער נפתח והאנשים עברו.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-8-2025קלנדיה: ריקנות במרחב הציבורי
-